שאלה:
האם מותר לתת לקברנים גויים לקבור מת ישראל לאחר שכל היהודים בלוייה שמו קצת עפר או שיש חובה שדווקא היהודים יכסו את המת עד סתימת הקבר?
תשובה:
שלום וברכה
בודאי יש להמנע מכך מכל וכל ויש בזה בזיון למת להקבר על ידי גוי. לכן התירו ביום טוב שני קבורה על ידי ישראל אפילו במלאכות גמורות. וכן כתב בס' עיקרי הד"ט יו"ד ח"ב סי' לה בשם התשובה מאהבה, לענין מת מצוה שיכול להקבר רק על ידי כהן, האם יטמא לו או ישלח גוי שיקברנו, וכתב שודאי יטמא לו ולא יבזהו להקבר על ידי גוי. וכ"כ בשו"ת מהרי"ץ חיות סי' כו. וכתב שם "והנה באורח חיים סי' תקכו סתם המחבר דעיקר הטהרה והקבורה עושים על ידי ישראל ומותר מטעם מתוך ע"ש, ראינו דגם הוא סובר שעניינים הראשים בקבורה דוקא על ידי ישראל ועל כרחך הטעם בזה כיון דבזיון יש למת שנקבר על ידי עממים הוי כצורך מצוה דאמרינן ביה מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא צורך" ועיי"ש בסוף דבריו דדן דאפי' יהיה שרי בכהן וכיון שבשולחן ערוך סתם הדין דביום טוב עושים הקבורה והטהרה על ידי ישראל משום בזיון אם כן בנידון דידן מותר בלי פקפוק על ידי כהן אף שישעכו"ם מוכן בחינם, ועיי"ש.
עד כמה מוכרחים להטריח את הרב ואת המלווים במלאכה זו?
אם יש כמה אנשים שיטרחו במצוה הזו, מה יש?
לרוב המלווים הם אנשים זקנים
יש קהילה? יש כספים שניתן להקצות לכך? אני לא מכיר את התנאים שלכם, אבל כדאי להתאמץ בשביל זה.
כבוד הבריות דוחה רק מצוות דרבנן.
יו"ט שני של גלויות הוא מדרבנן.( אצלנו רק יו"ט שני של של השנה).
כהן נצטוה בתורה " לנפש לא יטמא בעמיו".
לא ברור לי איך מתירים לכהן .
במת מצוה הותר לכהן לעסוק בקבורתו, השאלה האם זה סוג של דחויה וממילא כשיש גוי לא יעסוק בזה, ועל זה סבר התשובה מאהבה שכיון שזה בזיון לו להקבר על ידי גוי, היתר של מת מצוה עדיין במקומו עומד.
השאר תגובה