שאלה:
שלום, ידוע העניין לקבל שבת בפה לפני השקיעה.
האם כדאי לעורר את הציבור יותר מפעם אחת לדבר הזה שאחרי עלינו לשבח של מנחה יעשו בואי בשלום. או שעדיף שלא להתעסק בזה יותר מדי ולסמוך על מה שמקבלים שבת בפרישה ממלאכה.
כמובן לא דיברתי על מחלוקות או משהו, פשוט האם הזכרה יותר מפעם אחת בשיעור תורה כדאי או שלא?
תשובה:
שלום וברכה
אכן ראיתי לרב חשוב בבית הכנסת בשכונת הר נוף בירושלים, שתלה מודעות והנהיג שיכריזו כל שבוע בסיום תפילת מנחה שיש לקבל שבת בפה, אבל מנהג העולם שלא להכריז על כך וסומכים על כך שדי בפרישה ממלאכה, וכן נראה במשנה ברורה בסי' רסא, וראה ס' מגלת ספר של הרב אוריאל איזנטל שהאריך בזה שם וראיתו, מכך שבסעי' א' שם נאמר שמותר לעשות בין השמשות כל מיני עניני שבות, ואילו בסעי' ד שם מבואר שלאחר קבלת שבת אסור בעניני שבות אלו ואם כן צ"ע, אם התפללו כבר קבלת שבת לפני השקיעה כפי הצעתכם, באיזה מקרה מדבר שם סעי' א? וכי ברשיעי עסקינן שאינן מקיימים מצות תוספת שבת כהלכתה? ובהכרח לא נהגו שתהיה קבלת הציבור לפני השקיעה בדוקא וסומכים על פרישה ממלאכה, אבל אכן ראוי לומר בשיעור שתהיה לפחות קבלת יחיד בפה.
ברכה והצלחה.
יישר כח.
אז גם זה לא ראוי לעשות דבר כזה?
ב. אם מקבלים יחיד אז איך יש אופציות לעשות מלאכה בבין השמשות כקושיית הרב?
המשנה ברורה אומר שבקבלת יחיד לא נאסרו השבותים המפורטים שם.
לא אמרתי לא ראוי, קטונתי מלומר עניני השקפה, רק ציינתי שלא משענו שהתריעו על כך וכנראה סמכו שדי בקבלת יחיד. את הצורך בקבלת יחיד כמובן יש ללמד.
תודה רבה. ויישר כח.
השאר תגובה