שאלה:
שלום רב יש לי כמה שאלות בלא תנו
1)האם האיסור רק כשמצער בדיבור או גם בכל מעשה שעושה שמצער לשני?
האם גם כשאינו מכוין לצער לשני ובשוגג ההוא נצטער עוברים? (בזכרוני שראיתי פעם באיזה ספר שכשלא התכוין ל"ש האיסור)
תשובה:
שלום וברכה,
1. איסור לא תונו חל בין בדיבור ובין במעשה. אם בדיבור עובר כל שכן שבמעשה עובר באיסור.
2. מצאנו גמרות רבות שאמוראים נענשו על שציערו בלא כוונה. ויתכן שזה מדת חסידות ונדרש מהם גם מדת חסידות, ומעיקר הדין אם לא התכוון לצער אינו עובר באיסור, אבל ודאי שיש להיזהר שלא להגיע גם לטעויות באיסורים אלו.
בהצלחה.
מקורות:
שו"ע חו"מ סימן רכח.
מחילה על הטירחה
עיינתי בשו"ע שצויין וכתוב שם אונאת "דברים" וכו' וכן כל הדוגמאות הן של דיבור, שאלתי האם יש מקור שזה גם במעשה?
אם בדיבור עובר כל שכן במעשה שמצער אסור.
השאר תגובה