שאלה:
ידוע שיש טעות במנהג העולם להמתין בברכה לאחר ראיית הברק עד לשמיעת הרעם, כי חוששים שמא הוא ברק מחמת חום שאין מברכים עליו. אמנם אין לעשות כן, כי כשיש עננים בודאי שאינו ברק מחמת חום (ערטילאי).
אמנם ישנו מנהג להיפך להמתין לאחר שמיעת הרעם עד לראיית הברק, ולא הבנתי מה הטעם לכך.
עוד רציתי לדעת מה גדר הרעם שצריך לברך עליו.
פעמים רבות ששומעים רעם חלש, והנה אם ברכתי על הברק עושה מעשה בראשית, ולאחר זמן אני שומע רעם, אבל הוא חלש, הנה לפי טעמו של הט"ז שמברכים שכוחו וגבורתו מלא עולם על הרעם לפי דנראה יותר גבורתו של הקב"ה מאשר ברק, נראה שכאשר מדובר ברעם חלש, ל"ש סברת הט"ז (ועכ"פ אינו יותר מברק). וא"כ כיצד עלי לנהוג באופן זה שכבר ברכתי עושה מעשה בראשית על הברק, ומאידך קשה לברך לפי סברת הט"ז שכוחו וגבורתו מלא עולם.
ומצינו טעם נוסף באליה רבה (סי' רכז סק"ד) שכתב הטעם כיון שהברירה בידם לברך על כל אחד או עושה מעשה בראשית, או שכוחו וגבורתו, רוצים לברך שניהם, וכ"כ בחיי אדם (כלל סג ס"ז) משנ"ב (סק"ה) כף החיים (אות י). ולפי דבריהם יתכן וניתן יהיה לברך.
הדבר תלוי גם אם שתי הטעמים נפסקו להלכה ?
אשמח לקבל תשובה מפורטת בענין מכבוד הרבנים שליט"א
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
המנהג להמתין הוא טעות, וגורם ברכה לבטלה, ואסביר:
כאשר אדם שומע ברק ורעם יחד, מברך על שניהם ברכה אחת, עושה מעשה בראשית, אבל אם ראה ברק ובירך עושה מעשה בראשית ואז שמע רעם, או אפילו באמצע הברכה שמע רעם, מברך עליו שכוחו וגבורתו מלא עולם. ממילא, אם ממתינים מפסידים את ברכת הרעם, ומי שממתין ומברך שתי ברכות, ברכתו השניה לבטלה.
מקורות:
משנה ברורה סי' רכז ס"ק ה. וראה ערוך השלחן שם סעי' ב.
והנה בדינים אלו ישנם כמה טעויות שהעולם טועים מחיסרון ידיעת ההלכה, ואפרש את הטעויות.
א' הנה מנהג העולם לאחר שראו את הברק שממתינים עד לשמיעת הרעם, וזאת על מנת לוודא שאינו ברק הבא מחמת החום (ברק ערטילאי) שלהלכה אין מברכים עליו (חיי אדם כלל סג אות ז, משנ"ב סק"ג, שבט הלוי ח"י סי' מח, ועוד). ושמיעת הרעם סמוך לברק מהווה סימן שזהו אכן ברק אמיתי שמברכים עליו.
אכן כל החשש לברק הבא מחמת חום זהו דוקא בברקים הבאים בימות הקיץ שעליהם אין לברך עד שישמע בסמוך את הרעם, אבל ברקים הבאים בימות החורף כשיש עננים, שאז בודאי אין הברק בא מחמת החום, יש לברך על הברק מיד כשרואהו אף אם לא שמע עדיין את הרעם.
הנה הלכה זו כבר מבוארת בשו"ע (סי' רכז ס"ג) שיש לברך תוך כדי דיבור מעת שמיעת הרעם או ראיית הברק. ומשמע מדבריו להדיא שאין צריך להמתין באופן שראה ברק ועדיין לא שמע את הרעם. וכ"כ בספר בסתר רעם (פ"ז ס"ז) בשם מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל ומרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א. וכ"כ בפסקי תשובות (סי' רכז אות ו) ובהלכה ברורה (עמ' תס).
מלבד זאת יש להדגיש כי גם להיפך, מנהג העולם לא לברך בשמיעת קולות הרעמים עד שרואים גם את הברק, וגם מנהג זה טעות הוא, וכאן הדין הרבה יותר פשוט שלא צריך להמתין, כי אין רעם בלא ברק (שכן לפי דרך הטבע תמיד הברק קודם לרעם שבא אחריו, עי' בפרי מגדים א"א סק"א) ומה שלא ראה את הברק הוא משום שלא שם לבו אליו.
ועכ"פ בשני האופנים או שראה ברק והמתין לשמיעת רעם, או ששמע רעם והמתין לראיית ברק, יש בזה שתי הפסדים. א' שלא מברך מיד כששומע שחז"ל הורו לנו לשבח את הקב"ה על מעשי ה', ואף אם יברך אח"כ כאשר יראה שוב את הברק, מכל מקום לא עשה לכתחילה, שכן היה עליו לברך כבר בראיית הברק הראשון. ב' עוד יש לחשוש שלא יראה יותר ברק ואז יפסיד את הברכה לגמרי, ואף אם יברך אח"כ על הרעם 'שכוחו וגבורתו', מכל מקום הפסיד ברכת 'עושה מעשה בראשית' על הברק.
ב' טעות נוספת שהשתרשה בהמון העם, שכאשר רואים את הברק וממתינים עד לשמיעת הרעם, אח"כ מברכים שתי ברכות בזה אחר זה. אמנם זו טעות כי המגן אברהם (סי' רכז סק"א) כתב בזה"ל: 'נ"ל דאם שמע רעם וראה ברק כאחד מברך על שניהם ברכה אחת ברוך עושה מעשה בראשית'. והיינו באותו זמן ממש ראה ברק ושמע רעם, עליו לברך רק ברכה אחת, כיון שאין מרבים בברכות.
וכן פסקו בפתח הדביר (סק"ה). שו"ע הרב (סדר ברכת הנהנין פי"ג אות טו). משנ"ב (סק"ה) חזון עובדיה (ברכות עמ' תסה) ועוד. ואף שיש חולקים בדבר (דעת האליה רבה ודעימיה) מ"מ כלל בידינו ספק ברכות להקל, דכל שבאו כאחת די להם בברכה אחת.
נמצא א"כ שכאשר מברכים שתי ברכות בזה אחר זה, הדבר נחשב לברכה לבטלה, כי דעת רוב הפוסקים שאין לברך בכה"ג רק ברכה אחת. ועוד שבאופן זה הפסידו את הברכה על הרעם, שהרי מברכים באופן זה ברכת 'עושה מעשה בראשית' לשתיהם, ואילו היה מברך מיד על ראיית הברק, היה מרוייח גם ברכת 'שכוחו וגבורתו מלא עולם' על הרעם.
אשמח אם כבודו יאשר את כל הבעיות הללו ואם יש עוד בעיות וטעויות בזה.
עדיין כבודו לא השיב לי על כל מה ששאלתי ?
[אם שמע ברק חלש, האם רשאי לברך שכוחו וגבורתו ?]
דבריך נכוחים. אם שמע "רעם" חלש, למה שלא יענה מה משנה כמה הוא קרוב?
האם שמע רעם ולא בירך (שירותים, ליד מקום לא צנוע, אמצע קריאת התורה אם נניח שאסור להפסיק לברכה) ואחר כך שמע שוב יכול לברך או שמכיוון שלא בירך פעם ראשונה הפסיד, ומה הדין בברק?
מברך בפעם השניה.
השאר תגובה