פדיון כפרות עכשיו

מה הבדל בין זכרונה לברכה לעליה השלום?

שאלה:

לכבוד רבנים
יש לי מספר שאלות כדלקמן:
א. מה מוסיף אונן כאשר מזכיר אמו שנפטרה? למשל עליה השלום או זכרונה לברכה?
ב) מה מוסיף אבל (בתוך שבעה, שלושים ובמשך השנה ראשונה לפטירתה) כשמזכיר את אמא שלו שנפטרה?
ב) האם יש הבדל בין "נפטרה" ל"הולכה לעולמה"? מתי אומרים מה או שאין הבדל?
ג) האם יש הבדל בכלל בין ז"ל לע"ה?
ד) ראיתי כאלה שמוסיפים מילים "אני כפרת משכבו". מה זה אומר ומתי אומרים את זה והאם יש נוסח "אני כפרת משכבה"?
המון תודה!

תשובה:

בשנה הראשונה אבל אומר הריני כפרת משכבה. בכל מקרה הנושא הוא כבוד ואין הבדל בין זכרונה לברכה לעליה השלום, זה הכל ברכות טובות. בשורות טובות.

מקורות:

בגמרא במסכת קידושין דף לא עמוד ב' נאמר שיש לבן לכבד את אביו בחייו ובמתו, ומפרשת הגמ' "במותו כיצד היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי הריני כפרת משכבו והני מילי תוך שנים עשר חדש מכאן ואילך אומר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא." נמצא שחובה זו להזכיר כינוי ביחס לאביו או אימו כשמזכירם לאחר מותם, היא חובה מהלכות כיבוד הורים. את ביאור אותם הביטויים מסביר רש"י על המקום "הריני כפרת משכבו – עלי יבא כל רע הראוי לבא על נפשו. מכאן ואילך – כבר קבל מה שקבל שאין משפט רשעי ישראל בגיהנם אלא י"ב חדש." וכלומר שהזכרת האב בתוך י"בחודש מלווה באמירה של הבן כי הוא מקבל על עצמו את כל אותם היסורים שצריכים לבוא על אביו. לאחר י"ב חודש שכבר אינן האב נשפט בגיהנום, יכול הבן להזכירו בלא קבלת היסורים אלא רק בציון שזכרו יהיה לברכה, אמנם הביטוי אותו מביאה הגמ' הוא זכרונו לברכה לחיי העולם הבא, שמשמעותו ציון של הברכה לאביו שהוא בן העולם הבא, מכאן כנראה שגור הביטוי על לשוננו זכרונו לברכה. המהרש"א שם במסכת קידושין אומר כי ניתן לומר מחיים את הביטוי זכרונו לברכה והוא אינו שייך דווקא לנפטרים. ואלו דבריו "מכאן ואילך יאמר זכרונו לברכה לחיי העולם הבא כו'. גם בחייו מצינו שי"ל זכרונו לברכה כמ"ש גבי ואברהם היו יהיה לגוי גדול ובמותו מוסיף לחיי עוה"ב וק"ל"

ישנו דיון בפוסקים האם חיוב זה הוא דווקא בדבר תורה שאומר בשם אביו או שכל דבר. שיטת ר"י הזקן היא "דבר שמועה הלכה ששמע מאביו, וודאי אין הדין באמו כן שאינו חייב לומר כך לא כפרה ולא זכרונו אלא כשאומר דבר הלכה, ששמע ממנו כדקתני היה אומר דבר שמועה מפיו, אבל כשאומר בשמו מילי דעלמא אינו חייב לכבדו בדברים אלו." אמנם הרמ"א (דרכי משה סי' רמ) חולק עליו וכתב כך: ובתא"ו נ"א ח"ד (טו ע"ג) דהוא הדין אם אמר מפיו שאר דברים בלא בית המדרש אף על פי שאינו דבר שמועה (עכ"ל) ואינו מחלק בין אינו דבר שמועה לדבר שמועה (עכ"ל). מצאתי הג"ה באלפסי פרק קמא דקידושין (שלטי הגבורים יג. אות ב) הא דצריך לומר הריני כפרת משכבו נראה בעיני שלא אמרו כן אלא כשמזכירו בפיו אבל כשמזכירו בחתימתו אפילו תוך י"ב חודש אומר זלה"ה שהרי חתימתו קיימת אפילו אחר יב"ח עכ"ל. אמנם אני ראיתי בספרי הפוסקים ובפרט בנמוקי יוסף שכתב דינים בשם רבו וכל מקום שזכרו כתב הכ"מ א"כ נראה דאין לחלק. כתב מהרי"ל בתשובה סימן כ"ד דאין לחלק בזה בין אב לאם וגם על אמו צריך לומר הכ"מ

נקודה נוספות שנידונה בפוסקים היא האם ניתן אכן לכפר על חטאי האב באמירה זו, המהר"ם חלואה דן בדבר, וכתב לגבי צדקה שחייבים יורשים לתת בעבור האב אף לאחר שמת, אך אין אפשרות ליתן עבורו קרבנות שלא נדר מחייו, וז"ל: והנה ענין הצדקה דומה לשאר קרבנות, שאם נדר ומת יביאום יורשים ויקריבום, חוץ מחטאת ואשם כאמרם האשה שהקריבה חטאתה ומתה יביאו יורשים עולתה, ונחלקו פרק ראשון מקדושין אם הפרישתה אם לא, גם במס' מנחות פרק התודה אמרו שאין היורש סומך בקרבן אביו, למדנו שקרב אחרי מותו, אף בצדקה כן אם נדר בחייו מביאין אותה אחר שמת. אבל אין נודרין ונותנין בשבילו אחר שמת, כשם שאין נודרין ומביאין קרבן בשבילו, שאין כח ביד הבאים אחריו להועילו כלום.

ואם כן יש להבין כיצד ניתן שהבן יקבל על עצמו את כפרת אביו ומבאר שם את הדבר: ומה שבא באגדת חלק אבא לא מזכה ברא ברא מזכה אבא, ומביא לשם אין מידי מציל, אין אברהם מציל את ישמעאל ואין יצחק מציל את עשו, שנראה מתוך זה שהבן מציל את אביו במקצת, וכמו שנראה במעשה דר' עקיבא, וכמה שבא פ"ק דקידושין היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא, אלא כך אמר אבא מארי הריני כפרת משכבו והני מילי תוך שנים עשר חדש וכו'. הרי שהצריכו לבן לומר כך מפני שימצא אביו תועלת בכך להקל ענשו, כל זה אמת ומשפט שהדין כך הוא נותן, כי אחר שהוא נטע צדיק עץ חיים עושה פרי, הצדיק יצדיק לרבים יש לו שכר אמת יצלנו מרעתו במקצת, כאשר תצילנו צדקה שנדר לתת אחרי מותו, אבל אין לו דרך אחרת של הצלה בכל מה שיעשה אחר בשבילו אחריו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל