שאלה:
האם מותר לחמם בשבת סופלה עם קוביית שוקולד בפנים שנמסה?
אשמח למקורות.
תודה על פועלכם החשוב…
תשובה:
שלום וברכה
לכאורה הדבר מותר בשבת מעיקר הדין, אלא שברמ"א הובא שנהגו להחמיר.
שולחן ערוך אורח חיים הלכות שבת סימן שיח סעיף טז
מותר ליתן אינפאנדה כנגד האש במקום שהיד סולדת ואף על פי שהשומן שבה שנקרש חוזר ונימוח. הגה: וכ"ש קדירה שיש בה רוטב שנקרש, שכשהשומן נימוח אינו בעין, דשרי. (רבי ירוחם ח"ג) ויש מחמירין (ר"ן פרק ב"ט). ונהגו להחמיר, מיהו במקום צורך יש לסמוך אסברא ראשונה.
ראוי לציין שבדר"כ סופלה מכינים לא עד הסוף בכוונה (תשאלו את הנשים הצדקניות) וממילא יהיה בעיה בשבת.
זה לא מדוייק, זה נקרא עד הסוף… כלומר מה שזה ממשיך להתייבש זה כבר בגדר מצטמק ורע לו. בכל מאפה הסוף נקבע לפי הרצון והצורך.
אע"פ שהשוקולד שנמס לא מגיע לחום יד סולדת?
אם לא מגיע זה בסדר אבל אני מניח שאם מתחמם מגיע, מדובר ב45 מעלות.
מתוך קובץ בית יוסף גיליון ל"ח – אלול:
לכבוד האברך החשוב והנעלה, כש"ת הרב
ישראל אלול נ"י
אודות הנחת עוגה הנקראת "סופלה" על
הפלאטה בשבת, שאופים אותה בתנור זמן קצר
ביחס לשאר עוגות, כך שהשכבה החיצונית נאפית
כדרך שאר העוגות, אך החלק הפנימי הוא רך
מחמת שאינו נאפה כ"כ, וזוהי דרך אפיית ואכילת
עוגה זו, האם נחשבת עוגה זו כנאפית כל צורכה,
ודינה כדין מאכל יבש.
תשובה: הנה בעוגה כזו מסתבר שיש לחוש
בזה לאיסור דאורייתא של אפיה, שהרי לא נאפית
כל צרכה, ואף שנאכלת גם כשהיא לא אפויה כל
צרכה, הוי כמאכל בן דרוסאי שלדעת הרמב"ם ומרן
הש"ע הוי בישול גמור . אף שמאכל בן דרוסאי ראוי
לאכילה בשעת הדחק. ואף שיש לחלק בין מאכל
בן דרוסאי לנ"ד, מ"מ קשה להקל בדבר שהוא ספק
דאורייתא. ויש לעיין בזה מדין ביצה רכה שעירו
עליה רותחין מער"ש, שכתב ביחו"ד שמותר לחזור
ולערות עליה רותחין בשבת, משום דאין בישול
אחר בישול. ואם הקילו בזה לגבי ביצה רכה,
לכאורה כ"ש בסופלה. וצ"ע. וראה בשו"ת הראשון
לציון ח"א מ ה שכתבנו בענין עירוי רותחין על ביצה
רכה בשבת, אם יש לחוש משום עירוי אחר עירוי
לדין בישול בשבת. ראה שם.
ואמנם לגבי ריבה שבתוך הסופגניה, נתבאר בספר
ילקו"י שבת כרך א חלק ראשון )מהדורת תשע"א עמ'
תקמ"ו( ובילקו"י הלכות חנוכה )עמ' סז( שמותר
לחמם בשבת על הפלאטה סופגניה כזו, שאחר
הטיגון הזריקו לתוכה ריבה, דאף שהריבה נוזלית
ומרוכזת כולה במקום אחד, אפ"ה יש להקל,
דכשהיא בתוך הסופגניה הוי רובו יבש ומיעוט
לח, ואין בישול אחר בישול ברוב יבש. וכ"ד
הרבה אחרונים כמו מנחת כהן, פמ"ג, זרע אמת,
נהר שלום, פתה"ד, ברכ"י, שם חדש, ארץ חיים,
מהרש"ם, הר צבי ועוד, דברובו יבש אין בישול
אחר בישול, וכיון שהרוב הוא הסופגניה, חשיב
כרוב יבש. אך נ"ד לא דמי לריבה שבסופגניה,
דהתם מבשלים את הריבה כל צורכה בשעת
עשייתה, משא"כ כאן כשחוזר לחמם ממשיך את
האפייה, ואף שראוי לאכילה גם בלא זה, הרי יש
בישול אחר בישול גם במאכל בן דורסאי. על כן
יש להחמיר ולא להניח דבר כזה על הפלאטה
בשבת.
בברכת התורה,
יצחק יוסף
הראשון לציון הרב הראשי לישראל
לא הבנתי את דבריו, הוא משווה זאת למאכל בן דרוסאי שראוי לאכילה על ידי הדחק, כאן דוקא כך זה ראוי לאכילה, בעלת הבית אם יאפה לה יותר ויתייבש, היא תספוק כפיה בצער… עכ"פ קטונתי ואם יש בזה מחלוקת כדאי להמנע אבל לא הבנתי את כל הראיות שהביא.
לעניות דעתי זה כן דומה למאל בן דרוסאי כי הנשים משאירות את זה לגמר אפייה לחימום האחרון.
אם כך אתה ודאי צודק, אני הבנתי שאמורים לאכול את זה כשזה לא לגמרי אפוי כדי שיהיה נימוח בפה, אבל אם אני טועה אז כמובן יש למחוק כל מה שאמרתי… וכל אחד ישאל בביתו.
שלום רב
1.הרב צודק שרוצים שלא יאפה עוד וא"כ דינו כמצטמק ורע לו
2.הרי דין הרמ"א נאמר על שומן 1.שצף וניכר בעינו 2.שזב לחוץ, וא"כ הרי שבסופלה אין בעי' כלל
2. לא מדוייק ראה רמ"א שם. כמו כן הנושא של הגר"י יוסף שליט"א הוא על כל המאפה, ולא רק על קובית השוקולד.
צ"ע כנ"ל בהערה. ושאלתי כמה רבנים שחששו לבישול, ולא לנולד כלל כפי שנראה מהמשנ"ב ס"ק ק"ה,והשם יאיר עיננו
שלום וברכה כבוד הרב,
נראה שמה שהביאו מהראשל"צ אינו דומה לנדון דנן, צורת הגשת העוגה היא אך ורק כשהיא חצי רכה מבפנים, אם היא התייבשה, זהו אינו סופלה (סתם עוגה יבשה).
כשמחממים, בד"כ זהו רק חימום של עוגה שכבר נאפתה וזהו איננו לצורך סיום הכנתה (במקרה וזה נועד לכך אז זה כמובן עניין אחר שמן הסתם אסור) אלא רק לצורך הגשה יותר טעימה. כלומר בכל מקרה ניתן לאכול את העוגה במצבה הנוכחי רק שטעם העוגה ערב יותר כשהנוזל הקרוש חלקית שבפנים הופך לחם ולנוזלי יותר.
האם בכך יש עדיין חשש בישול/אפייה (מצטמק ורע לו)?
איך אסביר לך מה שכתבתי בעצמי שאינני מבין… רק מה שהעירו לי בביתי, שיש נשים שלא סתם אופות לא עד הסוף, אלא שמות בפנים קובית שוקולד שנמס ובזה יש לדון אם דינו כשומן שמוזכר בעיקר התשובה או שגרוע מזה.
השאר תגובה