שאלה:
שלום כבוד הרב
אני בדרך כלל לא משתף אף אחד בדברים כאלה אבל הפעם כבר נמאס לי אבא שלי חזר בתשובה (שזה סיפור בפני עצמו) אבל הוא חזר בתשובה מצטער על הביטוי בצורה דוחה הוא רוב היום בצבא ושהוא מגיע הביתה הוא יושב עם הגמרא ולומד שאמא שלי מפרפרת אחרי הבית וצריכה עזרה והוא לא מקשיב ככה זה כבר 13 שנים ברצף (אמא שלי מכבדת את הדת אבל אבא שלי לא מכבד אותה בכלל למרות שהיא לא דתייה) אני עד לפני שנה חשבתי שהדת זה דבר דבילי והכל המצאות והתחילו לי פתאום חלומות על גיהנום מוות גופות… ואז החלטתי שאני חוקר את זה ואז הבנתי למה אבא שלי דתי אבל אני עדיין לא מצליח להבין למה הוא "פאנת" כל דבר *אסור אצלו* הוא ממציא הלכות וזה אחת הסיבות (שאני שואל רבנים לבד…) אני לא יכול לסבול את איך שהוא מתנהג ואגב ימי שישי בבית זה *סיוט* אני יודע מה זה יום שישי אמיתי ואמור להיות כיף בלי מסכים ועם המשפחה אבל אבא שלי מגיע שוב עם השטויות שלו ואז רב עם אמא שלי שאגב החילול שבת היחיד שלה זה טלפון וגם שהיא בטלפון זה לא לידו היא עושה כל מה שצריך והוא ממשיך מיום ליום זה מחמיר ופשוט *נמאס* הייתי רוצה שאבא שלי ידע איך להתנהג נורמלי ולא "פאנת" מה גורם לו להתנהג ככה ואיך משנים את זה… אגב הוא ואח שלי האמצעי לא מסתדרים הוא פשוט לא סובל אותו מה אני עושה???!??!?
תשובה:
שלום רב,
מאד כואב לשמוע את זה. חבל שאבא לא יכול לקרוא את הנאמר כאן. אני בטוח שאבא שלך עושה את זה ממקום אחר, רק שהוא לא שם לב למה הוא גורם בדרך. בפרט כאשר אחד מבני הזוג חוזר בתשובה והשני לא, צריך הרבה מאד סבלנות ואורך רוח. לאדם דתי לפעמים קשה לראות על מיני דברים שלך נראה טבעי ונורמלי. אתן לך דוגמה קטנה. כאשר אתם יושבים ומכינים ארוחת שבת. יכול להיות הרבה איסורים מדאורייתא על הדרך שאדם שאינו מכיר ויודע הלכות חושב שזה שטויות, והאחר צריך הרבה אורך רוח כדי להבליג ולומר ברוגע שזה אסור, או אפילו לפעמים לשתוק ולחשוב הרבה לפני שאומרים ואיך אומרים.
כך זה קורה הרבה פעמים כאשר השינוי נעשה אצל זה שחזר בתשובה הוא צריך הרבה מאד סבלנות מחשבה ואורך רוח ולא תמיד אנשים שמים לב לכך. כאשר נמצאים בסיטואציה כזו צריכים להאהיב את הדת ולא להשניא אותה. ארוחות שבת צריכים להיות בדיוק אותם ארוחות בחיק המשפחה כשכולם ביחד רגועים ושלווים. אולם אתה צריך לנסות להבין את אבא שלך למרות שאני לא מצדיק את התיאור שאתה מתאר כאן כלל, אבל לנסות להבין אותו, שהוא ברוך השם אדם ירא שמים ומאד מפריע לו לראות שבני ביתו עוברים על איסורים בשבת ולא תמיד הוא יודע איך לומר שזה אסור, או לפעמים גם לאמץ את מאמר חז"ל שכאשר הנזק מלומר הוא גדול יותר עדיף שלא לומר…אבל דע לך ידידי, את אבא צריך לכבד בכל מצב גם כאשר הוא גורם לך למתחים כאלה ואחרים. אדרבה אני חושב שאם הוא ירגיש שאתה מכבד אותו מאד, היחס והרוגע עשויים להשתנות.
