שאלה:
האם ממזר יכול להתחתן עם גיורת שתתגייר על מנת שתהיה שפחה כנענית והילדים שלה יהיו עבדים כנעניים? ומה זה אומר שפחה כנענית ועבדים כנעניים היום?
תשובה:
שלום רב,
אכן, בגמרא הביאה את הרעיון הזה שממזר יכול לדאוג לכך שילדיו והרודות הבאים אחריו לא יהיו ממזרים, ע"י שיקח אישה לא יהודיה כשפחה (ההגדרה ההלכתית שלה היא שפחה אינה ממש גויה ואינה יהודיה כמובן, ילדיה יהיו עבדים וממילא לא יהיו ממזרים, הוא ישחרר אותם ואז הם יהיו ילדים יהודים כשרים. אולם פתרון זה לא ישים בזמנינו משום שאין היום בעולם מושג של עבדות. וראה במקורות
מקורות:
ראה שו"ת מנחת יצחק (ח"ה סי' נב) שחקר הרבה אצל גדולי דורו אם מישהו מכיר או ראה מאחד בספרי הדורות האחרונים שעשו מעשה כזה כדי להתיר ממזרים, ולא נמצא כדבר הזה. אולם שם במנחת יצחק (סי' מח – נב) האריך הרבה בפתרון זה עבור כמה ילדים יראי שמים, שאמא שלהם לאחר המלחמה היתה סבורה שבעלה נהרג, ונישאה שנית, ואח"כ חזר בעלה, ודן שם בהרחבה עם מחותנו בעל החלקת יעקב, אם יש מקום להתיר להם לשאת שפחה. דיון זה נמצא גם בחלקת יעקב (אבה"ע סי' כג – ) שם הרחיב בזה. ובאות י' הוסיף עוד סיבה להתיר, כי גם אם יש דינא דמלכותא שאין עבדות. מאחר שאין כוונתו אלא הפקיע איסור ולא ממש לשם עבדות, שהרי הוא לא משתעבד בה, בזה לא אומרים שהאיסור נגרר אחר הממון. ולענין האיסור אין אנו מתחשבים בדינא דמלכותא. ובאות יא סיים: "קיצור הדברים דיש הרבה צדדים להיתרא לישא נכרית ולגיירה לשם שפחה בכדי לטהר את בניו, וכמובן שהוא ידור עמה בלי חופו"ק דהא בשפחה אין קידושין תופסין, והוולדות שיוולדו יצטרך לשחררם, ונוסח שטר שיחרור מבואר בעה"ש סי' רס"ז ס"ק קל"א וכמובן שזה צריך להיעשות ע"י בי"ד בני תורה ורבנים". ובסוף סי' כה, לאחר שראה כי מחותנו בעל המנחת יצחק מפקפק בהיתר הזה למעשה, נסוג מעט וכתב שאסור לכל בעל הוראה לסמוך עליו בזה עד שיסכימו איתו עוד בעלי הוראה.
