שאלה:
שלום וברכה,
מי שנפטר בל' חשון, מתי עושים את ההזכרה השנה שיש רק כט יום?
עושים ביום הכט' חשון או א' כסליו?
והאם יש חילוק בין אשכנזים לספרדים כמו באדר?
אשמח לקבל מקורות.
כל טוב.
תשובה:
שלום וברכה
המנהג בזה לעשות כל השנים כמו היארצייט הראשון, שאם באותה שנה היה רק כ"ט ולא ל', לעולם יהיה היארצייט בכ"ט, גם בשנה שיש ל'. אמנם יש חולקים שסוברים שאם בשנת הפטירה היה ל' בשנה אחר כך יהיה היארצייט בא' כסלו.
מקורות:
ראה שערי תשובה סי' תקסח ס"ק טז, מטה אפרים שער ג סעי' ז ובאלף למטה שם על פי המגן אברהם שם ס"ק כ, וראה גשר החיים פרק לב סעי' י.
שערי תשובה סימן תקסח
באדר. עבה"ט ועיין בפמ"א ח"ב סי' כ"ג שתמה על הט"ז ודעתו כיון שהטעם שמתענה משום דריע מזלו באותו שעה וידוע דעפ"י רוב המולד ביום שלשים כמ"ש הלבוש והרמב"ם בה' קה"ח כו' נמצא יום שלשים הוא מקצת ר"ח שבו הוא המולד וכיון שנתרע מזלו ביום המולד או סמוך לו או אחר כך אם כן אף בשנה הבא שר"ח כסליו יום א' דהיינו יום שלשים עפ"י הרוב ביום שלשים היא מולד הלבנה יהיה לו יא"צ ביום המולד להדליק נר ולומר קדיש על אביו, וכן להיפוך אם ביום המיתה היה ר"ח כסליו ביום א' ובשנה אחרת היה כסליו שני ימים והיה לו יא"צ ביום המולד כמו בשנה ראשונה דפסק הט"ז תמוה דאיך משנה מיום שלשים יום כ"ט דאם כן כל מי שהיא"צ שלו בחודש הזה יחזור לאחוריו כו' ע"ש ועיין במאמר מרדכי סי' י' שמפקפק בדברי הט"ז ומג"א ודעתו כיון שיום זה הוא בלשון ב"א ר"ח לעול' נקבע בר"ח ועכשיו נוהגין כדברי המג"א בזה ועיין בתשו' גבעת שאול סי' ע"ג במת אביו בשנה העיבור בער"ח אדר שני שהוא כ"ט לאדר ראשון יתענה בשנה פשוטה בכ"ט באדר ולא בכ"ט שבט והביא שם מדברי הב"ח ס"ס ת"ב שתמה בזה על מ"ש בס' חסידים סי' תשי"ב מש"ס דר"ה דף ט"ו דקאמר הלך אחר הרוב שנים ע"ש ועוד כמה תשובות בענינים אלו ויתבאר בחלק יו"ד אי"ה ועיין לקמן סי' תרפ"ה בלבוש ובא"ר שם מ"ש בזה:
