שחייה עם מציל

החילוק בין ים לבריכה הוא מחודש, ואני ראיתי שגם בבריכה התירו, בתנאי שלובשת בגד ים צנוע המכסה את כל הגוף.

ומהם: הגר"ע יוסף זצ"ל בירחון אור תורה (אלול תשמ"ו, סימן קלא סעיף טז), והובא בספר שלחן יוסף (עמוד רל), הגר"מ מאזוז בשו"ת מקור נאמן חלק א' (סימן תשפז) וחלק ב' (סימן תתלג) ובשו"ת ויען דוד חלק ב' (סימן קפד) ובשו"ת אור יצחק חלק ב' (ענינים שונים סימן ט-י) ובשו"ת בריתי שלום חלק א' (סימן יד) ובשו"ת אשר חנן חלק ו' (סימן צ) וחלק ח' (סימן קסח) ובספר בית יחזקאל חלק א' (עמודים מ-מא) ובספר אום אני חומה חלק א' (עמוד קיב) ובספר אוצר דינים לאשה ולבת (פרק ס סעיף לד) ובספר הליכות בת ישראל (פרק ז סעיף יח).

ובשו"ת אגרות משה (אה"ע ח"ד סי' ס"ב אות א') משמע שהיקל אפילו בבגד ים, "הנה מכיון שהמקום קבוע לרחיצת נשים הוא כמו בביתה ואין בזה משום פריצות בשביל אחד שנמצא שם שלא לכוונת פריצות אלא לכוונת מלאכתו והוא בשעה שהרבה נשים רוחצות שם שלא שייך איסור יחוד אף לפרוצים, וגם שברור שיענש ע"ז על שעסק בתאותיו שעי"ז לא היה שייך שיעשה מלאכתו לראות אם ח"ו יש צורך הצלה, וגם הוא יירא מלעסוק בזה דשמא יארע אז אחת שטובעת ולא ידע להצילה שאז ודאי יגלו כל הנשים שהיה זה משום שעסק בתאותיו ולא במלאכת הצלה ששכרוהו ע"ז וידינוהו בדיני מלכות כרוצח שלכן ליכא איסור ממש, אבל מ"מ נשים יראות שמים ובפרט נשי ת"ח אין להן לרחוץ שם ובעליהן הת"ח יש להם להקפיד ולמונען מזה אם אפשר לפניו כי יש לחוש שמא נתן עיניו בה וישתדל לבא לביתה בשעה שאין בעלה בבית ויפתנה או יאנסה, ואף שהוא חשש רחוק ראוי לת"ח לחוש לזה קצת כשאפשר באופן שלום".

בוודאי, ברור ופשוט שזהו תיקון גדול, וגם ראוי להתרחק ממקומות שיש בהם מציל, כי אחרי הכל, נפיק מיניה חורבא כמה פעמים. רק כתבתי לדינא.