שאלה:
ידוע שמותר לשבח חתן וכלה אף שאין בהם את המעלות שמשבחים אותם, וזאת ע"מ שהשידוך יעלה יפה יפה, (כתובות יז. כלה נאה וחסודה). והיינו שמותר אף לשקר, כדעת ב"ה שם. ולפי"ז כ"ש שמותר לומר כל שבחם לפניהם.
אמנם צריך להבין שתי דברים ?
א' בפשטות ההיתר בזה אינו אלא בשבע ברכות, וכיצד ניישב המנהג שהיום כבר באירוסין נותנים הרבה מחמאות. [הרי אין משבחין אדם בפניו אלא מקצת שבחו, עי' בעירובין יח:]. ויש בזה חשש שמכשילם בגאווה.
ב' כל ההיתר בגמ' נאמר על הכלה ולא על החתן, וה"ט דתהיה חביבה על בעלה, עי' בהפלאה שם ועוד.
וא"כ איך היום מתירים לשבח גם את החתן ?
תשובה:
הרעיון שבדברי בית הלל הוא שכיון שכל זה נעשה כדי לחבר בין בני הזוג ולתת להם התחלה טובה לחיים, שיאהבו אחד את השני ויעריכו, והמשפחות יכבדו אחת את השניה, לכן זה לא כל כך משנה באיזה שלב זה נעשה וןאת מי משבחים, הרעיון הוא הרי אחד… שנזכה תמיד להיות מהמשמחים..
