לתרומות לחץ כאן

למה יש כל כך הרבה רע בעולם

שאלה:

רציתי לשאול אותך שאלה אמונית שמטרידה אותי מאוד.
מדובר בקריאת שמע.בסקירה של הדברים, תחילת קריאת שמע מדברת בעצם על דרישת אלוהים שאנחנו נאהב אותו, ואז איום מפורש מאלוקים שאם לא נעשה את זה, הוא יפסיק להוריד גשם, ולא יהיה יבול ומזון מהאדמה.
במילים אחרות, אלוקים מאיים עלינו במוות ברעב אם לא נאהב אותו.
עכשיו, זה יהיה חצי הגיוני אם אלוקים אומר שנעשה מה שאנחנו אומרים לו, אחרת הוא ימית אותנו מרעב. אבל לדרוש מאיתנו ממש לאהוב אותו – זה נשמע לי כמו מקרה ששומעים עליו בחדשות, על בעל מניפולטיבי והזוי שדורש מאשתו שהיא תאהב אותו, אחרת הוא "ירצח אותה".
שומעים על כל כך הרבה בעלים היום בתקשורת שרוצחים את נשותיהם, כאשר בפועל זה נראה כאילו אלוקים מעודד התנהגות מהסוג הזה, ועוד דורש שנחזור על המשוואה הזאת שלוש פעמים ביום.

והמשוואה פשוטה: תאהבו אותי – ותמשיכו לחיות.
אל תאהבו אותי ? אין בעיה, תהנו מלראות את הילדים שלכם מתים מרעב. כי זה מה שאני הולך לעשות לכם.

זה משהו שתמיד הטריד אותי, ועכשיו כמו מים מחלחלים, זה כבר התגבש לאיזה משהו מוצק שאני לא יכול להתעלם ממנו.
עכשיו, מה הרב יכול לעשות ? הרב מן הסתם יביא איזה מדרש או הסבר שמסביר ומיישב שהכול מטאפורה, או פלפול מהסוג הזה.

אבל הטון של הדברים – אי אפשר לטעות בו, זה טון מאיים, מפחיד.זה כאילו הבעל האלים והמניפולטיבי יעמוד בבית משפט ובפלפולים של עורך דין יתחמק "כבוד השופט, לא התכוונתי כאשר אמרתי שאני ארצח את אשתי, אני בסך הכול דיברתי במשל של רצח הנפש שלי" ופלפולים מהסוג הזה. שכל בר דעת מבין שזה סתם חרטוטים לצאת ידי חובה.

אז איך אפשר לעמוד בפני טון כזה ולא לתהות "לאיזה מערכת יחסים, ועם מי הכנסתי את עצמי, שהחלטתי להיות דתי" ?
אם אחותי הייתה פוגשת אדם כזה שמדבר ככה (תאהבי אותי או שאני לא אתן לך אוכל), הייתי ממליץ לה בחום לקחת ממנו מרחק ומהר, ולא משנה איזה פלפול הוא יגיד, אבל מה לעשות, שזה אלוקים ואין אפשרות לקחת מרחק כי מלוא הארץ כבודו, או ליתר דיוק, הפחדתו.
אני מצטער שזה יצא לי כל כך בוטה, אבל אני פשוט לא יכול להגיד את זה אחרת, וזה מייאש אותי לחשוב ככה על אלוקים. בבקשה תעזור לי.

אם אני ירגיש שאלוקים הוא יצור אכזר שמוכן להרוג ברעב את המשפחה שלי רק בגלל שהיא לא אוהבת אותו, אני מצטער, אבל כל תא ותא בגוף שלי יתקומם על המחשבה של לעבוד יצור כזה, אני מעדיף להישאר בגיהינום מאשר לעבוד יצור כזה. אתה מבין ? ואני יודע שאלוקים לא ככה, אבל אם הוא לא ככה, למה הוא כתב את זה ועוד ביקש מאיתנו לחזור על זה 3 פעמים ביום ???? תודה מראש ותודה על האתר.

תשובה:

שלום וברכה

השאלה שלך במקומה, רק שים לב לשתי טעויות יסודיות שכדאי לחשוב עליהן: ראשית טעות טכנית… דילגת כמה פסוקים ועירבבת שתי פרשיות… מצות ואהבת את ה' אלוקיך היא פרשה ראשונה של קריאת שמע, שם לא מוזכר כלל נושא הגשם… יש מצוה לאהוב את ה' ותיכף נעסוק בה ובזה זה נגמר. פרשה שניה מדברת על נושא אחר לגמרי, על הציווי לקיים את מצוות ה', לקיים א התורה, ושם אכן נאמרה לנו העובדה הבאה, שכל השפע בעולם מגיע על ידי קיום המצוות, ובחסרונן אין גשם. שם אין את מצות אהבת ה', כך שהתיאור הציורי שלך קודם כל אינו נכון בפסוקים. אף שתיכף נסביר שהדברים אכן משתלבים זה בזה.

אתה מסתכל על עונשי שמים כאכזריותו של אותו בעל שתלטן, האמת היא הפוכה לחלוטין:

הטעם לבריאת העולם כולו, כפי שביאר זאת רמח"ל, הוא לפי ש"מכח הטוב להיטיב" כלומר בורא העולם שהוא מקור הטוב הנצחי והמוחלט רוצה מטבעו להיטיב, ורק להיטיב, ולכן בורא עולם שהוא רוצה להיטיב בו. אלא שחלק מהטובה הנצחית, היא ליצור מצב שבו ההטבה ניתנת כביכול כשכר על מעשי האדם ולא כנתינת נדבה, כך השכר הוא אמיתי יותר שורשי ושייך יותר למקבל, ולכן הוא יצר מציאות של מצוות ושכר ועונש. שים לב, לבורא עולם אין כל "ענין אישי" שנעבוד אותו… המרחק בין אדם לחיידק הוא הרבה יותר קטן מהמרחק בין אדם לקב"ה, אין לו שום יחס אמיתי איתנו, ואנחנו בכלל לא מציאות קיימת מבחינת אמיתת מציאותו, הוא בורא אותנו ומקיים אותנו בכל רגע ומתייחס אלינו המרחק האדיר הזה. כך שהציור כביכול יש לו שאיפה עצמית לשלוט עלינו היא חוסר הבנה בסיסית במרחק האדיר שבינינו, אבל היא גם טעות בהבנת עצם הדבר, התכלית האמיתי הסופית של הכל היא לתת לנו את הטוב המושלם. כל העונש באמצע לכשיש עונש כזה, הוא פסיק קטן לעומת חיי הנצח, והוא בסך הכל ניתוח רפואי הנעשה כדי לעשות את האדם ראוי וצח ומתאים לקבל את אותה טובה נצחית. אנחנו מדברים על נניח חוסר גשם, אבל מה שבורא עולם מביא לנו אחרי התיקון, כתוב עליו יפה שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה! כלומר, אם תיקח את כל הטובה וההנאה שיש בעולם הזה לכל האנושות בכל ה6000 שנה ותישם את זה ליד שעה אחת קלה של אדם אחד בעולם הבא, אין יחס ביניהם! ואנחנו הרי נמצאים בעולם הבא לא שעה אחת, אלא חיי נצח, כך שאין יחס בכלל בין העונש לשכר. והעונש הזה בסך הכל הוא תיקון וכפרה שלנו כדי שנהיה ראויים לכך. כך שכל העיסוק של בורא עולם הוא רק בטובתנו, לפעמים הוא פועל כרופא אבל זו גם הטבה גמורה.

כשמבינים את כל זה, ומסתכלים ראשית על כל הטוב שיש, ומבינים שגם מה שנראה בעינינו רע הוא בעצם טוב, מגיעים לאהבה אמיתית לגמרי.

הצטרף לדיון

11 תגובות

  1. מה ? מה שהרב אמר לא נכון, הרי כתוב במפורש:

    וְהָיָה אִם שָׁמעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְותַי אֲשֶׁר אָנכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּום. לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלקיכֶם וּלְעָבְדו בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם: וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּו יורֶה וּמַלְקושׁ. וכו'

    כתוב במפורש: לאהבה. אולי טכנית מדובר על מצוות קיום המצוות, אבל כתוב במפורש אהבה, ומקושר באופן ישיר בין אהבת ה' – לבין חוסר מוות מרעב.

    אז התשובה הראשונה שלך תמוהה.

    התשובה השנייה שלך תמוהה עוד יותר, כי אתה מתרץ סוג של יחס כזה באמירה שאנחנו כלום ושום דבר, ולכן אלוקים – הבעל המניפולטיבי לכאורה, ראשי לנהוג בנו איך שהוא רוצה וכמה שהוא רוצה.

    אבל אלוקים יצר בי רגש טבעי של התקוממות לנוכח חוסר צדק, ולכן אני מתקומם בתוכי על כך שאלוקים יכול להתייחס אליי בצורה מניפולטיבית כל כך.

    אם הוא אומר לי שאני צריך להיות חייל ממושמע ולעשות מה שהוא אומר כדי לקבל שכר, ואם לא הוא ירתק אותי לבסיס ולא ייתן לי אוכל – ניחא, אני מוכן לקבל לחלוטין. כי צבא זה צבא, ובצבא צריך משמעת.

    אבל אם הוא אומר לי שאני צריך לאהוב אותו, זה כבר יחס משפחתי והשיח צריך להיות שונה לגמרי, אימא שלי לא מרתקת אותי לחדר ונותנת לי למות מרעב כי לא שטפתי את הצלחת.
    וזה לא מעניין אותי אם אני יקבל מלא שכר מאבא או אימא שלי בתמורה לכך שאני יאהב אותם, עצם המחשבה שבתשתית הקשר בינינו, אם אני יפסיק לאהוב את אבא/אימא שלי, הם יימנעו ממני אוכל וייתנו לי לגווע מרעב, מזעזעת ביותר.

    וזה השאלה שלי.

  2. אני רואה שכלל לא הבנת מה שכתבתי, אבל לחלוטין לא… כדאי לקרוא יותר לאט, אכתוב את הרעיון בקצרה שוב… מה שכתבתי שאנחנו כלום לידו, לא בא לומר שלכן הוא רשאי לעשות כרצונו, אלא שהחשיבה כביכול יש לו צורך בכבוד מאיתנו או בשליטה עלינו, ויש כאן משהו שנעשה למענו כדי שיוכל להתעמר בנו, הוא הזוי, כיון שמבחינתו אנחנו בכלל לא קיימים, וכמו שאין לך שום שאיפות ביחס ליצור חיידקי קטן, כי אתה בכלל לא תופס אותו כמציאות, כך הוא אין לו צורך בנו ורצון מאיתנו עבורו כלל. כל הנושא של שמירת מצוות נעשה לגמרי למעננו כדי להיטיב איתנו. זו נקודה ראשונה. נקודה שניה, אין רע בעולם כלל וכלל, אין אין פשוט אין! כל מה שנראה בעינינו רע באמת של הדברים הוא טובה בשבילנו!! לעתיד לבוא אומרת הגמרא בפסחים דף נ' גם על ה"רעות" יברכו הטוב והמטיב בגלל שיראו בחוש שזה לא רע אלא טוב. הבאתי דוגמא מרופא מנתח, זה טוב או רע? אנשים משלמים הון עתק על ניתוח? אבל זה כואב! אין רע יורד מלמעלה כלל והקב"ה רק טוב ומטיב. וגם עונש הוא טוב. זו האמונה שלנו. ולכן זה לא סותר אהבה.

  3. אוקיי הרב אומר:
    1. אין רע בעולם.
    2. אנחנו כלום ליד ה'.
    3. ה' חפץ להיטיב.
    4. אם לא נאהב את ה' נמות מרעב.
    5. בבקשה תאהב את ה'. (בכל לבבך !).

    הרב מתעלם מנקודה פשוטה: הוא אמור לשלוח אותי לדרכי במחשבה, שאם לא אוהב את אלוקים, אזי אלוקים ימית אותי מרעב. ימית אותי ברעב !!!

    והרב אשכרה מצפה שאני יאהב את אלוקים, במסגרת מערכת יחסים בריאה ויציבה של אהבה לאלוקים.
    אני צודק ?

  4. כלומר, ה' חפץ להיטיב: סבבה.
    אנחנו כלום ליד ה': סבבה.

    אבל ה' צריך לקחת כמה שיעורים בפסיכולוגיה אנושית, אי אפשר לבסס אהבה על תשתית כל כך אלימה, אהבה לא יכולה להיות מבוססת על אלימות, אבל זה בדיוק מה שקורה כאן.
    אז אני יכול לציית כמו חייל ממושמע לקצין שדורש ממני דרישות, אבל אהבה זה משהו הרבה יותר מורכב ועדין מזה, אני יאהב את הקצין כמו אחי אם ארגיש בלב שלי שזה נכון.

    וזה נראה כאילו אלוקים ניגש לנושא מורכב ועדין כמו אהבה עם פטיש 5 קילו: תאהב אותי או שתמות ברעב.

  5. אם הגענו לכאן נרד לעוד עומק קטן ברשותך… האדם אינו גופו, אלא נשמתו. הנשמה היא נצחית ואינה מתה לעולם. הגוף הוא רק לבוש. כאשר אנחנו אומרים שאדם ימות לצורך הענין, פירושו של דבר שנשמתו תפרד מלבושה – הגוף, ותעבור לרובד ולעולם אחר, שם היא תרצה עד תיקונה עד שתהיה ראויה לנחול חיי העולם הבא שהם העיקר והתכלית והם העונג האמיתי שעליו מדובר, כל השאר ביחס אליו הוא אפס. ובקטע הזה "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא", כלומר, לעולם לא יקרה לך משהו רע, לעולם גם לא תמות באמת, וכל מה שיקרה איתך יהיה לטובתך, וסופך גם לדעת זאת בחוש ולהרגיש את זה. רק עכשיו נדמה לך שיש רע, הוא נדמה לך שהמציאות שלך היא גופך, משום שבורא עולם יצר הסתרה זו בכוונה תחילה כדי לאפשר לנו בחירה חופשית. ברגע שנמות, כל אחד מאיתנו יראה שהכל היה פטה מורגנה והמציאות האמיתית שלנו זו הנשמה, והעונג האמיתי הוא העולם הא, וכל העולם הזה פטה מורגנה בלון נפוח שאין בו כלום, ואז ימלא שחוק פינו ולשוננו רינה.
    אפשר להאריך בזה עוד המון, אבל אני מעדיף קצר כדי לא להכביד ואנא קרא במתינות ותנסה להכנס לרעיון.

  6. כאן אתה נוגע באחד הדברים באמת הכי מיוחדים במושג הזה שנקרא בחירה חופשית:
    מילא לעשות פעולות כאלו ואחרות, כמו נטילת לולב הנחת תפילין וכו', בזה מספיק לנו הבנה בשכל, אני רואה שיש אלוקים, כי הרי יש עולם והוא לא נעשה מעצמו, אני יודע שתורה משמים כי היא ניתנה לעיני כל ישראל וכו', ממילא אני מקיים… אבל כל מה שנוגע לרגש, שזה אהבת ה' ובכלל החיים בחוש בצל האמונה, זה כבר עבודה קשה מאוד, אולי אפילו עבודת חיים. משום שבורא עולם מסתתר מאיתנו כל הזמן! קשה לנו לראות בטובתו, ואגב גם בעונשו, כי אנחנו חיים בתחושה של טבע, הוא מסתתר באופן שנראה שהדברים נעשים מעצמם ולא ממנו. וכאשר אנחנו מתרכזים בו וכבר כן מאמינים שהכל ממנו, קשה לנו להפנים את השלב הבא שהכל הוא טובה מוחלטת וןאין רע בעולם. כי זה הרי סותר כל מה שאנחנו מרגישים בפועל… ולכן אכן אהבת ה' היא מצוה קשה, שמצריכה בעצם מהאדם לצאת לגמרי מהתפיסה האינטואטיבית שלו, ולהבין את העולם ברובד אחר לחלוטין, ולא רק לדעת את זה אלא גם להרגיש את זה. וזה מצריך הרבה עמל, גם מחשבתי ביחס לתפיסה הנוכנה של המציאות, וגם התרכזות מוחלטת בכל מה שכן טוב לנו ויש לנו, חיים בריאות משפחה פרנסה וכו', שזה גם קשה, כי טבע האדם להתמקד במה שחסר לו ולא במה שיש לו. ולכן אני מסכים שזו עבודה קשה, אבל זה נעשה בכוונה תחילה, לא בגלל "חוסר הבנה בפסיכולוגיה אנושית" אלא בגלל שאין כל תכלית לאהבה שתבוא על ידי גילוי, אהבה בעלת ערך היא זו הנעשית מתוך נסיון של בחירה, מתוך הסתתרות של הבורא בהרבה שכבות בבריאה… ואולי זו אכן המצוה הקשה ביותר ביהדות… ויש בה הרבה שלבים, ולא תמיד מרגישים אותו דבר…

  7. אם זה נכון והנשמה זה הכול, למה אלוקים מאיים עלינו במוות ברעב ובחוסר גשם ?

    הרי אני יכול לבוא לאלוקים בפוזה של "כן תשלח בנו את הרעב ואת המגיפה ואת המחלה ואת האויב ומה שבא לך, וזה לא יזיז לי בכלל, כי הרי הנשמה זה מה שחשוב והיא לא נפגעת בכלל, אז לך על זה ותכניס בנו את כל הפטישים שבא לך".

    התשובה השנייה שלך זה פלפול מלומד על בחירה חופשית וכמה לאהוב זה קשה וכו', זה יפה אבל זה לא קשור לנושא. אני שואל שאלות ישירות ואני רוצה תשובות ישירות.

  8. כל המבט שלך שגוי, בורא עולם לא מאיים עליך ולא נלחם בך, הוא רק אוהב אותך ורוצה לתת לך ומבטיח לך הבטחה טובה, שהוא כל כך אוהב אותך, עד שגם אם תעשה שגיאות ותצטרך שהוא יתרן אותך, על ידי ניתוח כזה או אחר, הוא מבטיח לעשות לך את זה כדי שלא תיפול לנו בדרך ותגיע למקום הטוב המיועד לך, ולכן למרות שזה עצוב לו לעשות ניתוחים הוא מבטיח לא לעזוב אותנו אלא לעשות לנו את זה… אנא תנסה לחשוב על המבט הזה, אתה לגמרי מסתכל במבט שגוי על כל ההענין…

  9. פעם הלכתי לקנות רכב, והמוכר אומר לי, שמע הרכב הזה שותה דלק, אם לא תשקה אותו דלק בכמויות יעצור לך באמצע הדרך, גם הוא צריך טיפול מתמיד בשמן מנוע, ואם לא, תתקע באמצע הכביש.
    קניתי ואחר כמה ימים נדלקת לי נורה אדומה ברכב, התקשרתי למוכר להתלונן, אז הוא אומר לי: זה מורה על מחסור בשמן, אמרתי לך מפורשות שהוא זקוק לטיפול מתמיד בשמן מנוע, ואם לא תתקע.
    מה אתה מאיים עלי? צרחתי לתוך השפורפרת ונתקתי את השיחה. הוא לא יגיד לי מה לעשות, האוטו הוא שלי ואני מחליט עליו. המשכתי בנסיעה מטורפת עד שעשן כבד החל להיתמר מקידמת הרכב, מורה כי המנוע הלך.
    נשמע לך הגיוני ?
    לא. ולמה ?
    כי המוכר לא בא לאיים על אף אחד, הוא בסך הכל רוצה שהלקוח יהנה מהרכב, ונתן הוראות שימוש, מה לעשות ומה לא, כדי שהאוטו יחזיק מעמד.
    אלוקים ברא מכונה משוכללת – היא העולם, ויש לו הוראות שימוש כמו בכל מכונה, אם תעשו מצוות יהיה מטר, ואם לא, לא יהיה גשם. אין כאן איום אלא הוראות הפעלה המצורפות למכונה, ואין מי שיודע בטיב המכונה כמו היצרן שלה.
    כך העולם נוהג כמנהגו בטבע הפשוט, אין כאן מתן עונש כלל אלא תגובת המכונה להפעלה לא נכונה, וכן כתוב [איכה ג, לח] מפי עליון לא תצא הרעות והטוב. כלומר כשעושים מצוות אלוקים לא מוריד מטר כשכר, וכן כשעושים עבירות, אלוקים לא נותן עונש שלא ירד גשם, אלא כך העולם עובד מטבעו, כאשר עושים מצוות הבריאה מגיבה באופן חיובי והכל מצליח, ולהיפך הבריאה מגיבה שלילי. בדיוק כמו שלא תכניס מים במקום דלק, ותצפה שהאוטו יסע. רכב תקין דורש מזון וטיפול עקבי.
    בברכה

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל