שאלה:
אבי הלך לפני כחודש ועם כל הבושה שכרוכה בלכתוב את זה, היה דין רשע גם ע"פ ההלכה "היבשה" וגם לפי פוסק בעל שם שהתיעצתי איתו. לא רק שלא שמר תו"מ, כבר כ 40 שנה חילק חי'ו עם אישה לא יהודיה.
אומנם גדל בסביבה מאוד לא דתית בילדותו (פנימיה בחו"ל), ולא נחשף כ"כ ליהדות מלבד הבר מצוה. אבל ידע מה זה פסח ומידי פעם היה עושה סוג של סדר. גם פעם או פעמים בילדות לקח אותנו לתפילה בראש השנה.
בנוסף אני מאוד מקפיד על תו"מ, ולמרות הנתק הארוך שנים שהיה לנו, דיברתי איתו כמה פעמים על חשיבות התורה בצורה שקיוותי שתיכנס לאוזניו אך לצערי זה לא הסתדר.
אז אני לא יודע שאפשר להצהיר עליו שהיה תינוק שנשבה, ק"ו כשרב קניבסקי אומר שאין דבר כזה בדור שלנו. בצד שני לא בטוח שהרב התכון להכליל בזה יהודים של חו"ל כי החשיפה ונגישה ליהדות שונה מאוד שם ממה שאפשרי בארץ והאבא היה מדור קודם שיהדות לא היתה נגישה בכלל.
השאלות: כמה "להקל" במנהגי אבלות? אני אומר קדיש, ולומד לזכותו כשמתאפשר. אפילו הלכתי למלחמה משפטית עם ה"אישה" כדי למנוע טיפול מזעזע שרצתה לעשות לגופה ר"ל.
קיבלתי הוראה שאין לשבת שבעה (גם ככה לא יכולתי בגלל שהיה צמוד לחג) אבל באיזו במנהגי אבלות אחרים להקפיד אם בכלל? מה הדין לאבי שהיה ספק מומר ספק תינוק שנשבה? חשוב לצי'ן שהקשר שלנו היה מאוד קשה ומאוד מסובך, אפילו לפני שהושפע מהגויה וזה לא היה סוד בין חבריו שלא היה זוכה לפרסים על טיב ההורות שלו.
תשובה:
שלום וברכה
קראתי את הכאב המבצבץ מבין שורותיך, אני מבין שהכל לא קל ולא היה קל… אי בדידי תליא, הייתי מתייחס אליו לגמרי כתינוק שנשבה, למרות שבדרך כלל לגבי אדם הנשוי לגויה היחס כמו למומר ממש, כיון שזה דבר שכולם יודעים שהוא חציית קו לגמרי, בכל זאת, מבחינתך כבן כדאי לנסות להתייחס לזה כך, סוף סוף אביך הביאך לחיי העולם הזה, ובכל מקרה יש איזה סוג של הכרת הטוב, ונשמתו האומללה צריכה הרבה מאוד מאוד תיקון, ואין לך חסד גדול מזה שאתה בנך תעשה לעילוי נשמתו. לכן הייתי מאוד מקפיד על הקדיש, ועושה קביעות ללימוד משניות לעילוי נשמתו בשנה הראשונה, ויש לדעת שעצם מציאותך כיהודי שומר מצוות היא בשבילו דבר גדול מאוד. אם יש שאלה לגבי מנהגים שאינם מעיקר הדין ממש, כמו לבישת בגדי שבת או כניסה לשמחה שמאוד חשובה לך, יש להקל.
בשורות טובות.
