שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
שאלה שהייתה לי בהרבה זמן ומבקש ממעלת רמת תורתיכם להסביר לי אם דברי ימצאו חן ואם ראוי לקיימו בזמן הזה.
הרבה פעמים אחרי לימוד אגדות ומדרשים אני מתפעל מאוד על אנשי חיל שה' נתן לנו וסיפורים על חייהם מידותיהם ואמונתיהם דבר נפלא שיכול להגביה אדם לרומו של העולם וממליץ אני לקרוא סיפורים אלו לכל אדם במיוחד למי שרוחו נמוחה מפני איזו שהיא סיבה והקטן כמותי מבטיח שזה יעלה רוחך לרום העולם ויתן תקוה לך.
לדוגמא על מה שלמדתי על דוד המלך עליו השלום על חכמתו כשהיה קטן בסיפור של האשה שהיה לה כד אם דבש וכו' ואמונתו ואומץ ללחום עם גולית וה' עמו בעדו! סיפור כמה גדולים כמו עזרה שהחזיר תפרת לישנה והפך ארץ ישראל בזמנו מתוהו למקום בני תורה ברמת גבוה מאוד אנשי שם.
ולפעמים אני חושב אף שגליות החליש כוחנו בהרב דברים, מה האופן הראויה להחזיר תפראת לישנה בזמן הזה עם כל הקושי שיש ? אחד מהתשובות לפי עניות דעתי היא משפט צדק, שלא יהיה מנוחה לרשעים ושאנשים ירגישו שיש משפט ויש בעל הבית.
אשמח לקבל חוות דעת.
שה' יגאל אותנו בקרוב בחיינו!
תשובה:
התחושה שלך נכונה מאוד, יש על כך ממש הרבה פסוקים מפורשים בפרט בספר התהילים כמו שהרגשת הנכון הדבר הזה שייך מאוד לדוד המלך, שכבר צועק על כך במזמור פה על חוסר הצדק א מזמור לאסף אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפט ב עד מתי תשפטו עול ופני רשעים תשאו סלה ג שפטו דל ויתום עני ורש הצדיקו ד פלטו דל ואביון מיד רשעים הצילו ה לא ידעו ולא יבינו בחשכה יתהלכו ימוטו כל מוסדי ארץ ו אני אמרתי אלהים אתם ובני עליון כלכם ז אכן כאדם תמותון וכאחד השרים תפלו ח קומה אלהים שפטה הארץ כי אתה תנחל בכל הגוים. ודוד מסיים בקריאה לה' שיקום וישפוט את הארץ על הדיינים של זמנו הוא לא סומך הוא חשב שהם בני עליון אבלה הוא מגלה שהם סך הכל בני אדם והם עושים משפט של עוול הם נושאים פני רשעים, דוד המלך קורא להם לשפוט דל ויתום, הפניה הזו מכוונת לשפוט נכון את הדין של המסכן מי שאיננו חזק שאין לו כוח מספיק בכדי שיתייחסו אליו ברצינות, אבל גם הוא במצוקה וגם הוא צריך עזרה, ומשפט צדק הוא להתייחס לכל אדם בשווה גם אם אין לו את האמצעים, וגם אם הוא דל ולא מכובד, צריך לעשות משפט צדק. ללכת אחרי האמת ולא אחרי האווירה הציבורית והחשש מפני האנשים שיש להם כוח, וזו בעיה מוכרת בכל ציבור ובכל חברה, ברוך ה' שבציבור של יראי ה' הדבר פחות מצוי, וישנם כיום המון דיינים שאכן עושים רק משפט צדק ולא יראים מבעלי זרוע כלל וכלל. וגם רבנים וצדיקים שהולכים בדרך זו, וככל שהדבר ילך ויגבר ככל שכולנו אכן נמשיך וננהג בצדק וברחמים, ללא התחשבות ומשוא פנים למי שנראה כאן בעולם הזה שהוא מצליח, אם זה בדרכים לא טובות שאינן ראויות אין בזה כל ערך ולא משנה איזה תפקיד ואיזה משרה הוא תופס. והלכיה בדרך זו היא תביא אותנו לחזור לאותה עטרת תפארת מקווה אליה אתה שואף, שכן זו הסיבה שגם ירדנו מכך וכך גם אומר הנביא ישעיהו בתחילת הספר י שמעו דבר ה/ קציני סדם האזינו תורת אלהינו עם עמרה יא למה לי רב זבחיכם יאמר יהוה שבעתי עלות אילים וחלב מריאים ודם פרים וכבשים ועתודים לא חפצתי יב כי תבאו לראות פני מי בקש זאת מידכם רמס חצרי יג לא תוסיפו הביא מנחת שוא קטרת תועבה היא לי חדש ושבת קרא מקרא לא אוכל און ועצרה יד חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי היו עלי לטרח נלאיתי נשא טו ובפרשכם כפיכם אעלים עיני מכם גם כי תרבו תפלה אינני שמע ידיכם דמים מלאו טז רחצו הזכו הסירו רע מעלליכם מנגד עיני חדלו הרע יז למדו היטב דרשו משפט אשרו חמוץ שפטו יתום ריבו אלמנה יח לכו נא ונוכחה יאמר יהוה אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו אם יאדימו כתולע כצמר יהיו יט אם תאבו ושמעתם טוב הארץ תאכלו כ ואם תמאנו ומריתם חרב תאכלו כי פי יהוה דבר כא איכה היתה לזונה קריה נאמנה מלאתי משפט צדק ילין בה ועתה מרצחים כב כספך היה לסיגים סבאך מהול במים כג שריך סוררים וחברי גנבים כלו אהב שחד ורדף שלמנים יתום לא ישפטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם. וכלומר הוא עומד על כך שלא מועילים הקרבנות כל עוד לא עושים משפט צדק שופטים את הריב של היתום והאלמנה, של המסכן ושל הנזקק. וכך הוא מסיים שם כד לכן נאם האדון ה' צבאות אביר ישראל הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי כה ואשיבה ידי עליך ואצרף כבר סיגיך ואסירה כל בדיליך כו ואשיבה שפטיך כבראשנה ויעציך כבתחלה אחרי כן יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה כז ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה. הנביא אומר שציון תפדה במשפט ובצדקה דווקא. ההנהגה הישרה והראויה של עשיית הצדק היא הסיבה לחורבן הבית לחורבן ירושלים לכך שהיא ירדה מכל המעלות שבה. וכמו שאתה כותב זו גם הסיבה לגאולה, כשאנשים ילכו בצדק ובמשפט זו יהיה התיקון האמיתי לחורבן ויביא גאולה.
