האם יש זכות למנוע מניין בחצר

שאלה:

יש מניין שקיים כמה שבועות [מחודש אלול] בחצר בניין וגם מחוץ
ברור שכתוצאה יש פגיעה מסוימת בשימוש החצר אך לא משמעותית כל כך
רוב דיירים מתפללים במניין הנ"ל ורוצים שימשיך עד "שיעבור זעם"
יש גם דיירים מבוגרים או בקבוצת סיכון וכו'
בנוסף לדיירים, מצטרפים למניין כמה אנשים מהאזור… [ובלי זה היה קשה להשיג מניין]
אחד מהשכנים מהבניין [שלא מצטרף] רוצה להפסיק את המניין [בניגוד לרוב דיירי הבניין] בטענה שהמניין מפריע!! יצוין שהמתפללים מאוד נזהרים לא לעשות רעש ולשמור על הסדר והניקיון… יתר על כך .. חלק מהמתפללים כלל לא נמצאים בשטח של הבניין אלא מצטרפים ממקומות "סמוך ונראה"
האם יש לאחד השכנים זכות לעכב המשך המניין?

תשובה:

שלום וברכה,

השכנים יכולים לקיים מניינים בחצר המשותפת ולא ניתן לעכב בעדם. יתר על כן גם אם רוב השכנים היו מתנגדים לא היה ניתן לעכב על המועט כדין כל דבר מצווה שלא ניתן לעכב. [התשובה מתייחסת לבית כנסת זמני – קורונה].

בהצלחה. 

מקורות:

טענת רעש בהלכה

בשו"ע חו"מ סימן קנו סעיף ב נחלקו המחבר והרמ"א לגבי אדם שעושה מלאכת פטיש ומרעיש לשכנים, שלדעת המחבר אם הוחזק כבר לעשות כן לא ניתן למחות בידו, אולם אם לא הוחזק בכך יכול השכן לעכב עליו שלא להכות בפטיש ולהרעיש. ולדעת הרמ"א גם אם לא הוחזק בכך לא ניתן לעכב בידו, ויכול אדם לעשות בתוך ביתו מלאכה שמרעישה ואין אפשרות לעכב בידו. וסיים הרמ"א שאם השכנים חולים והרעש מזיק יכולים השכנים החולים לעכב בעדם. עכ"ד.

מבואר שלדעת המחבר ניתן לעכב על טענת רעש, ואם הוחזק לא יכולים לעכב עליו. ולדעת הרמ"א לא ניתן לעכב. מסתבר שמחלוקתם רק ברעש של קול פטיש, אבל רעש של תפילות גם למחבר לא ניתן לעכב.

רעש בשעות שינה

לפי הפשטות ברמ"א לא ניתן לעכב על רעש כלל. אולם כתבו פוסקי זמנינו שרעש בזמן שינה נחשב כחולים, מאחר ואם לא יישנו יהיו חולים. ולכן בזמן של שינה גם לרמ"א יכולים השכנים לעכב. אולם בזמן שמקובל להיות ערים ומצד החוק מותר להרעיש משעה שבע בבוקר, על כן לא ניתן לעכב כלל על רעש כזה. עד עתה עסקנו ברעש שלא לצורך מצווה אולם ברעש לצורך דבר מצווה דינו שונה.

רעש של דבר מצווה

איתא במשנה פרק לא יחפור (ב"ב כ ע"ב), חנות שבחצר יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין ומקול היוצאין. ואינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן… מקול התינוקות. והקשו בגמרא מ"ש רישא שיכול למחות ומ"ש סיפא בקול התינוקות שאינו יכול למחות. ותירץ רבא שמשנתנו נשנתה אחר תקנת יהושע בן גמלא, שיהיו מושיבים מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ולכן בכל רעש הבא מחמת תינוקות הלומדים בחצר אין בני החצר יכולים למחות.

הבית יוסף (סימן קנו) ביאר שלדעת הרמב"ן רק בלימוד תינוקות אינו יכול למחות, אבל בשאר דבר מצווה יכול למחות. אמנם הריטב"א (שו"ת סו"ס כז) כתב שכל דבר מצוה אינו יכול לעכב. המחבר (סימן קנו ס"ג) פסק כדברי הריטב"א, שכל דבר מצווה אינו יכול לעכב בטענת רעש או טענת נכנסים ויוצאים.

מבואר שרעש של דבר מצווה לא ניתן כלל לעכב, ולכן יכולים השכנים להקים מניין במרפסות, ובפרט שמדובר בשעה סבירה – שבע בבוקר, שלפי החוק מותר להרעיש משעה זו.

הצטרף לדיון

8 תגובות

  1. במחילה אני לא מבין, (שואל את זה בכבוד כדי להתלמד)
    אם השכן חילוני ולא מעוניין שיהיה מניין בבנין שלו איך אפשר לכפות עליו את הדעה שלנו
    נשמע לי הרבה יותר חכם לנהוג לפנים משורת הדין מאשר לתחזק מניין שיש עליו מריבות וויכוחים בפרט שהדבר עלול להביא לידי חילול ה'
    ועוד שלצערנו ברוב המניינים לא כל המתפללים מקפידים על הרחקות ומסיכה, ולשכנים לא תמיד נח שבאים ועומדים מתפללים בחנייה שלהם
    נניח שהייתה מכירה של מוצרים שהשכן היה מוכר גם היינו אומרים שכיוון שזה לא מפריע אי אפשר להפסיקו?
    כל העיריות הקצו את הגינות לתפילות יותר הגיוני פשוט לצעוד עוד כמה מטרים

  2. אם יש חלק מדיירי הבניין שמקיימים מניין זכותם להכניס אורחים מבחוץ שיבואו להגדיל את המניין ואין אפשרות להתנגד לדבר מצווה זו.

  3. דבר מצווה דינו שונה ממכירת מוצרים. אני כתבתי תשובה הלכתית, אם יש שכנים חילוניים שמתקוטטים רצוי לנהוג בצורה שלא יבואו לידי קטטה.

  4. מה הנימוקים שמאפשרים לשכן להכניס אורחים מבחוץ… בשלומה להשלים מניין ….נומר שזה "לצורך דבר מצווה" אבל אם רוצה להכניס עוד 30 איש מבחוץ ויש שכנים המתנגדים לכך .. גם אם זה דבר מצווה… מה בכך?
    האם מה שנתיר לדפוק בפטיש בתוך ביתו עילה לפתוח בביתו בית חרושת עם כמה פועלים הדופקים ומרעישים…
    יתר על כן … בתוך ביתו זה המגרש הפרטי שלו… אבל חצר משותף יש לכל השותפים בעלות ולכאורה זכות למנוע…
    בדומה להנ"ל יש בניינים עם מעלית ושמים על זה מפתח שזרים לא יוכלו להשתמש בה… האם שכן אחד או יותר יכול למחות ולדרוש שהמעלית יהיה זמין לאנשים מבחוץ [בפרט למבקריו]

  5. הרמ"א פסק (סימן קנד ס"ב) שכשמוסיף דיורים או אורחים בתוך ביתו אין השכנים יכולים לעכב מטעם שממלאים הדיירים החדשים את בית הכסא. אמנם בדגול מרבבה [הובא בפת"ש סק"ג] כתב שדברי הרמ"א לא נאמרו באופן שיש לאנשי החצר בית כסא אחד, דאין לך קפידא גדולה מזו, שע"י ריבוי הדיורים יהיה צריך להמתין כשימצא נעול, אלא דברי הרמ"א נאמרו רק כשיש שני בתי כסאות ואין צריך להמתין, אלא שיש להם חפירה אחת, ועל זה אינם יכולים לעכב. אמנם החזו"א (ב"ב סימן יב סק"ו) נחלק על הדגול מרבבה וכתב שאף כשיש בית כסא אחד אינם יכולים לעכב מחמת זמן ההמתנה, שאין זו טענה לעכב, כיון שכל שדרך השותפות להביא אכסנאים לביתו או למלאות ביתו בדיורים, הפסד ההמתנה אינה טענה, וראיה לכך, שהרי יכול להרבות בני ביתו, וכן לדעת הרמב"ם יכול להזמין אכסנאים על שולחנו ואין יכולים לעכב עליו מטעם המתנה בבית הכסא. וכן הרמ"ה פרק לא יחפור כתב שיכול העשיר לקנות עבדים ובאים להתרחץ במרחץ ואין העני יכול לעכב בטענת המתנה. אלא אם הוא באופן שצריך להוסיף בית הכסא מחמת ריבוי הדיורים יכולים לעכב עד שיבנה, ואפשר שזה כוונת הדג"מ, עכ"ד.
    על כל פנים מדברי החזו"א שכתב שכל שדרך השותפות כן אינה טענה, יש לדקדק שבאופן שאין דרך השותפות לעשות כן, טענת המתנה טענה היא. ולכן אסור לערוך שימושים שאין רגילים – להביא אורחים לחדר מדרגות, או להרשות אורחים שיקצרו דרך חדר מדרגות. אבל לתוך ביתו יכול להביא אורחים גם אם מפריעים בשימוש המשותף – משתמשים במעלית.
    עד כה עסקנו בדבר הרשות, אבל בדבר מצווה הבאנו בתשובה שיכול לפתוח ת"ת או כל דבר מצווה, וברור שמדובר באחד מדיירי החצר שפותח בחצר, אבל שאר התלמידים אינם מבני החצר ומביא אנשים מבחוץ, ומורת משום שלדבר מצווה מותר. ולכן אחד מדייר הבניין יכול לארגן מניין ולהביא זרים שיבואו להתפלל במניין, ולא ניתן לעכב בעדו.

  6. לגבי המעלית …האם מותר לנעול למשתמשים זרים כשאחד מהדיירים מתנגד למנעול?
    שימוש לכל מי שבא מעלה חשבון חשמל, ולמה שכנים צריכים לממן שימוש של אנשים מבחוץ… בפרט אם לאחד מהדיירים יש זרם של מבקרים המשתמשים במעלית עשרות פעמים ביום על חשבון וועד הבית

  7. אם רוב הדיירים מעוניינים במנעול הרי הם כופים על היחיד להשתתף
    הוצאות החזקת מעלית של אורחים שווה להוצאות הפינוי של בית הכסא, והבאנו בזה שהחזו"א מתיר כיון שיש לו זכות להכניס אורחים לביתו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל