שאלה:
אדם שמקל לטלטל בשבת ונפסל העירוב בשבת או שלא היה תקין מעיקרא – האם נחשב שוגג? צריך לעשות תשובה? או שהוא סמך על המקילים, ואפילו באופן שהעירוב לא תקין – מכיוון שהוא סמך על ההלכה אין עליו תביעה?
תשובה:
בודאי כיון שמותר היה לו לסמוך על העירוב דינו ככל עובר עבירה דרבנן בשוגג שנחלקו הדעות האם חייב לעשות תשובה [על עבירה דאורייתא בשוגג ודאי יש חיוב לעשות תשובה].
מקורות:
אמנם, ידועים דברי הנתיבות המשפט (סי’ רלד ס”ק ג’) כי העובר איסור דרבנן בשוגג אינו צריך כפרה משום שחז”ל גזרו על המזיד כדי להרחיקו מעבירה דאורייתא. אולם רבים חלקו עליו, ודעתם כי גם בגם שוגג צריך כפרה. ראה בשדי חמד (מערכת א’ בכללים אות קח) שהביא הרבה אחרונים שחלקו עליו. וראה עוד בשו”ת עין יצחק (ח”א אבה”ע סי’ סז ענף ד’-ה’ שהאריך הרבה בראיות מהש”ס והראשונים לכאן ולכאן.
תודה רבה, רק נשאר לשאול איזה תשובה אדם צריך לעשות באופן כזה? שהוא מצטער על כך שסמך על עיקר הדין וטלטל ולא ידע שהעירוב לא תקין? מה הוא אמור לקבל על עצמו בקבלה לעתיד? להחמיר לא לטלטל? הרי מותר לעשות כן מן הדין!
ועוד יש לשאול אם עבר בשוגג על תרי דרבנן גם נחלקו אם יש לעשות תשובה?
אם נקרע באמצע שבת באופן שלא יכול היה לדעת אתה צודק, אבל לפעמים היה ניתן להתעדכן או לברר האם מדובר בעירוב מוקפד די הצורך. במקרה הראשון אולי בכלל אינו שוגג אלא אנוס.
תודה.
לא כלכך הבנתי איך אפשר להתעדכן בדבר הזה (אולי בישובים קטנים הדבר אפשרי). ובכל מקרה יוצא שזה בגדר אנוס אם לא יכל לברר – אז מדוע יש עניין להחמיר בזה? הרי גם אם העירוב היה פסול – אנוס רחמנא פטריה!
הכל לפי הענין… למשל אצלנו בשכונה יש עירוב שכונתי שנבדק כל שבוע לפני שבת, ואם יש בעיה מיד מודיעים וכן אם בשבת עצמה מישהו רואה משהו מכריזים בבתי הכנסת וכו'.
ראוי להוסיף שבמקרה הראשון שצויין (שהעירוב נקרע מבלי שידע על כך), הרי הוא בגדר "מתעסק" ואפילו לא נחשב שוגג כמו שציינתם, ומעיקר הדין לא צריך תשובה וכפרה,אלא שאפילו על "מתעסק" ראוי לו לאדם שיעשה חשבון נפש על מה זה ולמה זה גלגלו זאת לידו משמיים.
השאר תגובה