שאלה:
שלום כבוד הרב
יש לי שאלה בנוגע להלכות כיבוד הורים
לא כלכך הבנתי איך לכבד נכון את ההורים אם אפשר הסבר בבקשה
ואם זה כולל גם ציות להורים בנושאים שקשורים לילד
וגם בנוגע לאחים גדולים
צריך לתת כבוד או ציות להם?
רק אציין שבביתי לא לימדו לעמוד בפני ההורים זה אומר שההורים מחלו על כבודם ?
אני בכל זאת משתדלת לעמוד (כמה זמן צריך לעמוד)
אך לא יודעת כמה זמן אשמח לתשובה תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה
ככל שההורים אינם מעונינים שתעמדי בפניהם אין בכך צורך, זה נקרא שהם מוחלים על כך. בכל הנוגע לדברים שאינן נוגעים להורים כלל אלא לילד לבדו, נחלקו הפוסקים האם יש חובה לשמוע להם, כפי שיבואר במקורות וראוי להחמיר. אחים גדולים יש לדבר איתם בצורה מכבדת ולא בעזות, אבל אין צורך לכבד ממש כמו את ההורים.
מקורות:
למעשה נראה שנחלקו בכך הפוסקים לגבי דבר שאינו נוגע להורים אלא לבן: בשו”ת מהרי”ק סי’ קסו כתב, שאם הבן רוצה לישא אשה מסוימת ואביו מתנגד לכך, הוא אינו חייב לשמוע בקולו, משום שבעצם ענין זה אינו נוגע להורים, והובא ברמ”א סי’ רמ סעי’ כה. אולם בחוות יאיר סי’ ריד והובא בפתחי תשובה שם, דן באדם שאמו ביקשה ממנו לפני מותה שלא ישכיר את דירתו לשון אדם, ויושב שם תלמיד חכם זקן, האם הוא מחוייב לפנותו משם, ולאחר שדן בזה האם כבוד התורה גובר על כבוד ההורים, מסקנתו שעל הבן לשמוע בקול אמו, כיון שאין שום חיוב לאדם להשכיר ביתו לתלמיד חכם. הרי שאף שהאם כבר נפטרה ואין לה בזה שום ענין וגם לא תדע לעולם שהבן לא שמע בקולה וכו’, יש חיוב לקיים בקשתה. כמו כן יש שטענו שגם המהרי”ק מודה לדינו של החוות יאיר, ולא אמר דבריו אלא בנדונו שהבן מחוייב לישא אשה משום מצות פריה ורביה. אמנם מהנימוקים שכתב המהרי”ק נראה לא כך, הוא כתב, שכיון שכיבוד אב הוא משל אב ולא משל בן, לא צריך הבן להפסיד אשה ההוגנת לו בגלל בקשת האב, ולא נראה שטעמו מחמת המצוה שיש בנישואין, ואם כן לפי דברי הרמ”א שפסק כדבריו נראה שאכן מחלוקת יש בדבר והמיקל יש לו על מי לסמוך. אולם כל דבר שהוא לתועלת ההורים ועל הבן זו רק טירחה ולא הפסד ממש, אין חולק שעל הבן לטרוח בכבוד ההורים. וכמובן, המחמיר במצוה דאורייתא כזו כדעת החוות יאיר שכרו שמור לו לנצח.
