שאלה:
שלום לכבוד הרב שליט"א
שאלה : המפורשים ומדרדים מדובר שה' צוה למשה לחלק כבוד לפרעה כאשר שלח אותו להודיע לו על עשרת מקות והוצאת בני ישראל מארצו.
ואף שאמר פרעה גדופים נוראים חב ושלום, והיה התנין הגדול בעבודה זרה שאולי לא היה כמוהו בזה אף על פי כן כיון שהיה מלך לא זילזל בו. אף שראוי היה לבזותו ודינו קשה מאוד על כל עבירות שעשה.
מזה לנו ללמוד לחלק כבוד לשרים ראשי מדינה אף שאנו בהחלט נגדם!
וכאשר יש איש חשוב שמדבר ממול קהל לומדי תורה ומזלזל נשיא מדינה לפע"ד לא נותן דוגמא יפה, כיון אפשר להסביר לאנשים רשעת האותו נשיא שר וכדומה בלי להתיחס לו תוך אדם פרטי ושלא יקל לאנשים לזלזל בו בפירוש היות שיהודים במדינתם אורחים ולא ראוי להרגיל במידה זו.
כנראה שלא ראוי לומר משהו באמצע השיעור אבל מה הנכון על זה?
תודה
תשובה:
אינני יודע לגבי מה כוונתך, אבל אני מניח שיש עבירות יותר גדולות מאשר לומר מילים לא מחמיאות לאדם שכדבריך הואחוטא גדול מאוד. לכן הגם שאין זו הנהגה נכונה, לא צריך לקום ולמות בקול רם…
בכל אופן הטענה שלך היא ראויה וצודקת אכן יש מקום לכבד מלכים, ורק אעמיק מעט בלימוד המקורות בכדי שנבין את עומק הענין, כי הרי באמת קשה מה יש לכבד לאותו גוי רשע ומשוקץ איזה שלא יהיה ולמה באמת יש לכבדו.
ונפתח בדברי הגמרא במסכת ברכות דף ט עמוד ב "דלעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפילו לקראת מלכי עכו"ם שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עכו"ם", כלומר נאמרה כאן בגמ' החובה לרוץ לקראת מלכי אומות העולם, אך כאן נראה שאין בכך ענין עצמי מחמת מעלתן של אותם המלכים, אלא רק בכדי שיזכה להבחין מה בין כבוד של מלכים רגילים לבין כבוד של מלכי ישראל. וזאת אומרת שאכן ניתן לראות אצל מלכי אומות העולם רק את הענין של הכבוד לא את הכבוד שלהם בפני עצמו, אלא לראות אותם בשביל להבין משהו על הכבוד הראוי.
ובמדרש תנחומא וישלח ג' נראה יותר מכך שיש ענין לכבד את המלכות וזה ענין של מידת דרך ארץ והמדרש מביא דוגמאות חשובות לכך "ויצו אותם לאמר, רבי יהודה בר סימון פתח מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע (משלי, כה) כמעין נרפש וכמקור משחת כן צדיק כשמט לפני רשע, כה תאמרון לאדוני לעשו, יעקב קורא לעשו אדוני למדה תורה דרך ארץ לחלוק כבוד למלכות, א"ר ישמעאל ראה מה כתיב וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצום אל בני ישראל ואל פרעה (שמות, ו) למדם לחלוק כבוד למלכות, וכן רבינו הקדוש היה כותב לאנטונינוס יהודה עבדך שואל בשלומך לחלוק כבוד למלכות" ויש להבין כאמור את הדברים מדוע אכן יש לחלוק כבוד למלכות ונראה שהבנת הענין היא מתוך דברי הגמ' במסכת ברכות דף נח עמוד א' שנאמר שם הענין לכבד את מלכי אומות העולם ושמברכים על כך, "ת"ר בהרואה חכמי ישראל אומר ברוך שחלק מחכמתו ליראיו גחכמי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מחכמתו לבריותיו דהרואה מלכי ישראל אומר ברוך שחלק מכבודו ליראיו מלכי עובדי כוכבים אומר ברוך שנתן מכבודו לבריותיו א"ר יוחנן הלעולם ישתדל אדם לרוץ לקראת מלכי ישראל ולא לקראת מלכי ישראל בלבד אלא אפי' לקראת מלכי עובדי כוכבים שאם יזכה יבחין בין מלכי ישראל למלכי עובדי כוכבים רב ששת סגי נהור הוה הוו קאזלי כולי עלמא לקבולי אפי מלכא וקם אזל בהדייהו רב ששת אשכחיה ההוא צדוקי אמר ליה חצבי לנהרא כגני לייא אמר ליה תא חזי דידענא טפי מינך חלף גונדא קמייתא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי אתא מלכא אמר ליה רב ששת לא קאתי חלף גונדא תניינא כי קא אוושא אמר ליה ההוא צדוקי השתא קא אתי מלכא אמר ליה רב ששת לא קא אתי מלכא חליף תליתאי כי קא שתקא אמר ליה רב ששת ודאי השתא אתי מלכא אמר ליה ההוא צדוקי מנא לך הא אמר ליה דמלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא דכתיב (מלכים א יט, יא) צא ועמדת בהר לפני ה' והנה ה' עובר ורוח גדולה וחזק מפרק הרים ומשבר סלעים לפני ה' לא ברוח ה' ואחר הרוח רעש לא ברעש ה' ואחר הרעש אש לא באש ה' ואחר האש קול דממה דקה כי אתא מלכא פתח רב ששת וקא מברך ליה אמר ליה ההוא צדוקי למאן דלא חזית ליה קא מברכת ומאי הוי עליה דההוא צדוקי איכא דאמרי חברוהי כחלינהו לעיניה ואיכא דאמרי רב ששת נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות" והמעשה הזה המובא כאן בגמ' על רב ששת הוא פתח גדול להבנת הדברים כי באופן הכבוד שבו מכבדים מלכים בעולם ניתן ללמוד על הכבוד הראוי, על האופי בו מכבדים את מלכות שמים, ואת הצורה בה ה' מופיע בעולם, ולכן כשרואים את כבוד המלכות ניתן ללמוד מכך על דרכי ה' ולכן זה לימוד חשוב מאוד. ומכך נראה שהענין בלחלוק כבוד למלכות אינו מחמת עצמן כי הרי מה הם ומה כוחם ומה חילם, אלא בכדי לקבל מושגי כבוד הנכונים, בכדי לתפוס את מעלת כבוד מלכות ולהבין מתוך זה משהו על כבוד ה'.
