תרומות – לחץ כאן

רופאה אשה למטופל גבר

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט"א,

בשיחה עם ידיד סיפר לי על רופאים מקומנו, וסיפר שבקופת חולים שלנו מומלץ רופאה פלונית היות שהוא כבר הלך לרופאים אחרים שם ואמר שהיא מומחה ויודעת מה מדברת.

לא מדובר על שום צורך ב"ה, אלא יש לקבוע שם מי הרופא שלך שיהיה לכל צורך כרופא מדפחה כללי.

והנדיון הוא שיש ענין של הרהור ללכת לרופאה כשיש איש. אבל כאשר מדובר שרופאה יותר מומחה מן הרופאים זכרים, מהו? ביאור צדדי הספק כך, מצד אחד דומה קצת לענין בולשת שאין פנאי לנסך מםני טירחה וכאן אדם שהולך לרופא אף שלדבר פשוט יש תמיד טירחה דאגה ולא מצוי שיהיה פנוי למחשבות כאלה אינו אלא מגובר באדם שיש לו בעיה קשה ביצרים או כשיש רופאה פירוצה שאז אף איש במצב קשה יש לחוש להרהור כאשר יש בחירה, או דילמא כיון שאפשר לצור קשר הממשיך שלכל כאב ראש וכדומה קצת משונה ילך שם ואז יכול לא רק להיות ענין של הרהור אלא גם קירוב דעת וכו' וכבר הזהירו על ריבוי שיחה עם אשתו ק"ו אשת חבירו ואז רופאה רק לשעת הדחק כשיש צורך ללכת מיד ואין זמן לבחור?

אשמח לקבל בירור ותשובה.

תשובה:

שלום וברכה

ככל שמדובר ברופאת משפחה, הביקורים אצלה לא אמורים להיות כרוכים בכלל במגע, ואם זה מה שיש לו באיזור מבחינת מומחיות ונוחות, אין בכך איסור, ולא חייב לטרוח הרבה כדי למצוא רופא גבר בעל מומחיות כמוה. ככל שיזדקק לבדיקה שיש בה מגע יתייעץ באופן פרטני, ככלל אין איסור במגע שאינו של חיבה כמו שציינת, אבל תמיד עדיף שיהיה גבר אצל גבר ואשה אצל אשה.

אמנם יש להיזהר מאיסור יחוד, ולהשאיר פתח פתוח, ואעתיק לך מדיני פתח פתוח לרשות הרבים שפרסמנו כאן באתר.

דיני פתח פתוח לרשות הרבים (ביום ובלילה)

 

בשו"ע (סעיף ט) נפסקו דברי הגמרא בקידושין (פא, א): "היה הפתח פתוח לרשות הרבים אין חוששים משום ייחוד". כפי שנראה, היתר זה הוא אחד ההיתרים החשובים והשכיחים ביותר בדיני ייחוד.

 

הסיבה להיתר היא שכיוון שהפתח פתוח לרשות הרבים, מי שנמצא במצב של ייחוד חושש שמא ייכנסו אנשים מבחוץ, ולכן אין חשש שיבואו לידי איסור ((לפי שיטת רש"י, כפי שנתבארה במאמר הקודם, ניתן לומר שכאשר הפתח פתוח לרשות הרבים, המצב כלל אינו נחשב למצב של ייחוד.)). מטעם זה, ניתן להקל לא רק בדלת פתוחה לרשות הרבים, אלא אף בחלון הפתוח לרשות הרבים, כשבני רשות הרבים יכולים לראות את הנוכחים בפנים (נודע ביהודה קמא, אה"ע עא; ראה דבר הלכה ג, יג).

עקב הסברא הנ"ל, כתבו הפוסקים שהיתר 'פתח פתוח' לא נאמר בכל שעות היממה. בשעות הלילה המאוחרות, כשהולכי רגל אינם מצויים ברחובות, אין להתיר ייחוד על-ידי פתח פתוח, משום שאין חשש שאנשים ייכנסו.

בפתחי תשובה (ס"ק ט) הובאו דברי 'כנסת הגדולה', שההיתר נאמר רק ביום ולא בלילה, מלבד חצי השעה שבני אדם עדיין עוברים ושבים ברחוב. אמנם בשבט הלוי (חלק ה, סימן רג, אות ה) כתב שיש לשער לפי המציאות של עוברים ושבים בשעות הלילה, ובזמן הזה הרי אנשים מתאחרים להימצא ברשות הרבים יותר מהשעה שהזכיר הכנסת הגדולה, אך הוסיף שיש להחמיר בפרט במקומות שבהם מפחדים אנשים מלצאת לרחובות בלילה.

בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף יד) הביא בשם ה'חזון איש' שהורה בנוגע לבני ברק (של ימיו) שעד השעה עשר מועיל ההיתר של פתח פתוח, אבל בעיר גדולה (סעיף טו) מותר כל הלילה כשהפתח פתוח ממש (ראה להלן). ישנן דעות הסוברות (ראה דבר הלכה, שם; מנחת איש, יג, כד) שאם החדר מואר היטב, והדלת לרשות הרבים פתוחה ממש, ניתן להקל אפילו מאוחר בלילה, והיתר זה עשוי להיות רלוונטי בשעת הדחק.

פתח סגור אך לא נעול

בפתחי תשובה (ס"ק ח) הובאה מחלוקת חשובה בין האחרונים בנוגע לפתח שסגור ולא נעול: לדעת רבי עקיבא איגר (שו"ת סימן ק) וה'בית מאיר' (שו"ת בית מאיר, סימן מט), יש בזה איסור יחוד, ואילו דעת ה'בנין ציון' (סימן קלח, וכך הורו כמה פוסקים) אפשר להקל במקום שאין הפתח נעול.

בספר 'דבר הלכה' (סימן ג, סעיף ב) כתב בשם ה'חזון איש' להתיר בפתח סגור ולא נעול, ובהוספות (עמ' קפח) הביא מעשה שהתיר החזו"א בפתח סגור ולא נעול בקומה שנייה ושלישית. כשבעל המעשה שאלו שהרי אנשים דופקים לפני שנכנסים, ואם כן אין בני אדם יראים מכניסת אנשים, ענהו ה'חזון איש' שיש גם 'פרא אדם' שאינו דופק, ודי בכך בשביל שיהיו אנשים יראים ממנו ((בשו"ת אגרות משה (שם, אות ד) כתב קולא נוספת, וחידש שיש להתיר את הייחוד אפילו בפתח נעול. הסיבה לכך היא משום שכשאדם דופק על הדלת מיד קמים לפתחו, ולכן יש פחד שאדם ידפוק ויהיה צורך לפתוח את הדלת. לכן, בשעות שבהן סביר שאנשים יבואו וידפקו על הדלת, ניתן להקל אפילו אם הדלת נעולה מבפנים. חידוש זה אינו עולה מדברי שאר פוסקים.)).

 

בשו"ת דובב מישרים (ח"א, סימן ה) לא הקל לגמרי בפתח סגור ולא נעול, אבל צירף את השיטה להתיר במקום שבעלה בעיר. המקרה שעליו נשאל הוא של סוחר המתפרנס ממכירת דברים בבתי הקונים, ששאל אם רשאי להתייחד עם אשה בבית סגור, כשהנכנס אליו צריך לצלצל מקודם בפעמון. למעשה, פסק להקל על פי דעת התוספות שבבעלה בעיר אין כל איסור יחוד. אף שלפי שיטת ה'בינת אדם' (ראה במאמר הקודם) יש להחמיר מאחר שבעלה נתן לה רשות להתייחד, יש לצרף את דעת החולקים על רבי עקיבא איגר וה'בית מאיר', המקלים בפתח סגור שאינו נעול, כיון שהדבר נוגע לצורך פרנסה.

על דרך זו העלה בשו"ת שבט הלוי (ח"ה, סימן רג, אות ד) שצריך לחשוש לכתחילה לדעת 'גדולי הדורות' שהחמירו, אך מכל מקום "בהצטרף סגירת הדלת בלי מנעול, יש להקל בבעלה בעיר על כל פנים". אחרים פוסקים שבשעת הדחק ניתן לסמוך על הקולא של 'פתח פתוח' גם בדלת סגורה ולא נעולה (נטעי גבריאל א, י; לג, ג; לב, ז) – אך עדיף להשאיר את הדלת פתוחה ממש.

בודאי, כשמדובר על מי ש'ליבו גס בה' (כלומר, גבר שיש לו יחס קרוב עם האשה, כמבואר במאמר הקודם), אין לסמוך על פתח סגור שאינו נעול, אלא יש לוודא שהדלת פתוחה ממש לרשות הרבים (ראה שבט הלוי, שם, אות ז).

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל