שאלה:
שלום רב,
מספר שאלות לי לכבוד הרבנים שליט"א,
1. האם ניתן לעשות מים אחרונים עם אלכוג'ל? זה מחטא ומנקה לא פחות ממים ומכיוון שההלכה הגיעו משום מלח סדומית נראה שהאלכוג'ל מועיל מאוד.
2. כיום יש הרבה סוגים של תיונים מצמחים טובים שריחם נעים.
האם בכל פעם שאני מריח תיון אוכל לברך "מיני בשמים"/עשבי בשמים"?
לדוגמא לימונית לואיזה / נענע…
3. בתפילת העמידה אנו אומרים -" הטוב כי לא תמו רחמייך והמרחם כי לא תמו חסדייך".
לכאורה הכינויים היו צריכים להיות הפוכים – "הטוב כי לא תמו חסדייך והמרחם כי לא תמו רחמייך"
יכול להיות שמדובר בטעות דפוס שהושרשה עם השנים?
תודה רבה מראש ושבת שלום!
תשובה:
שלום וברכה
בשלחן ערוך בסי' קפא סעי' ט כתב שניתן ליטול מים אחרונים גם בשאר משקים ולא רק במים, אלא שלכתחילה יטול במים [משום ביזוי אוכלין]. אינני יודע אם אלכוג'ל מנקה או רק מחטא, כי הוא הרי נספג אבל אם הוא מנקה אזי ניתן ליטול בו מים אחרונים, אלא שאולי יש בזה קצת בל תשחית הואיל והוא יקר ממים וכרגע אין צורך בחיטוי.
אני מניח שהריח של התיונים האלו אינו טבעי אלא בא מחומרים מסויימים ששמים בהם, ועל זה לא מברכים. אבל אני לא בטוח שזה אכן כך.
לא מצאתי כרגע הסבר מספק לנושא של נוסח ברכת מודים, אבל ודדאי כך הוא הנוסח הקדום שהיה עוד בתקופת הראשונים.
שבת שלום.
שלום וברכה,
לגבי שאלה מספר 1, בידוע שישנם 3 טעמים במים אחרונים, האחד משום מלח סדומית, איני בטוח שלטעם זה מועיל אלכוהול-ג'ל כיוון שהוא מחטא ולא ממש מעביר את הזוהמה מהאצבעות כמו מים ניגרים, אלא "מנטרל" את החיידקים שבה, ומנין לנו שהרכב הכימי של המלח סדומית (אף שאינו מצוי בימנו) היה משתנה במגע עם אלכוהול-ג'ל כך שהמלח כבר לא יזיק?
בנוסף, טעם שני הוא נקיות הידים ולזה ודאי יועיל האלכהול-ג'ל המדובר, טעם שלישי הוא קבלי ומוזכר בגדולי המקובלים שהמים האחרונים הם שיריים שמשאירים לסטרא אחרא כדי שלא יבוא לקטרג, אלכוהול-ג'ל אינו מאכל ואינו משקה כך שלטעם הזה נראה שלא יועיל..
לגבי שאלה מס' 2 רק הערה, לדעת האב עובדיה יוסף אכן רשאי לברך על ריחות סינטטים, ואלו מבני ספרד שסומכים לברך בכהאי גוונא ודאי שיש להם על מה שיסמוך, ומה שכתבתם "ועל זה לא מברכים" הוא נכון מלבד משנתו האחרונה של הרב עובדיה זצ"ל שהורה שרשאי לברך.
ישר כח!
1. גם לטעם של מלח סדומית, אם זה מנקה ויש בזה די נוזלים כדי לנקות, אז לא נשאר מלח על האצבעות.
2. מאחר שכה רבים מהפוסקים הכריעו שלא לברך על בושם סינטטי משום שהוא ריח שאין לו עיקר, לפי דעתי אין להכנס בזה לספק ברכות, ואין לברך, גם לא ספרדים, ראה שש"כ בפרק סא הערה לב, שו"ת אבני ישפה ח"ב סי' טז, וע"ע שער הציון רטז כה.
לגבי הערותכם לשאלה 1, אני מסכים שאם יש בכוחו לשטוף את המלח סדומית וניגר, זה בסדר.
לגבי ענין הבשמים, אני בן ספרד ,ואישית איני מקל כלל ועיקר לברך על ריחות סינטטים, וכמוני נוהגים רבים מבני ספרד.
אלא שלאסור מן הדין לבני ספרד לענ"ד קצת קשה, היות ומבדיקות שעשו רוב ככל הריחות הסינטטיים יש בהם מרכיבים טבעיים שבהם יש ריח (קלוש) טבעי טוב והנאה במקצת טעונה ברכה כידוע לכם.
אם זה סינטטי לחלוטין, ודאי שראוי להחמיר לענ"ד אבל מן הדין לאסור לבני ספרד, קשה.
השאר תגובה