שאלה:
שלום לכבוד הרב!
יהודי אמר לחבירו (כמסיח לפי תומו) שהוא עתיד לעבור בשבת על חוזה מסויים שסגרו ביניהם ויתקן בו מס' פרטים, ובמוצ"ש ישלח לו את החוזה ע"מ שיעבור החבר עליו אם מסכים לחוזה המוגמר.
יש לציין כי אותו היהודי אינו שומר שבת ואמר שיעבור בשישי- שבת על החוזה.. אך הרושם שהתקבל אצל השומע שכוונתו בעיקר על שבת.
יש סיבה לאסור בכה"ג? אשמח למקורות ..
תודה רבה לכבוד הרב
תשובה:
שלום וברכה
ראשית יש לבקש ממנו בעדינות שכיון שזה משהו משותף, אתה מבקש שלא יעשה את זה בשבת. תאמר לו בחיוך נעים שאתה מאמין שההמנעות בשבת תסייע להצלחת העסק, ותשמח שלא יעשה זאת אז, ואתה לא לוחץ אותו, שיחכה ליום ראשון והכל בסדר…
לעצם הענין, גם אם הוא עשה זאת בשבת מעצמו ולצרכו, אין לך איסור להשתמש בזה במוצאי שבת לאחר שעובר הזמן שיכול היה לעשות זאת לאחר השבת. נניח שעה שעתיים לאחר השבת [אמנם דין "בכדי שיעשו" המחייב המתנה זו נאמר על מעשה שבת של גוי ולא של יהודי, אבל בפרי מגדים בסי' שיח ועוד, דנו שאפשר שביהודי מומר שאינו שומר שבת גם קיים דין זה, וזה תלוי בטעם הדבר].
מקורות:
ראה שו"ע בתחילת סי' שיח ובמשנה ברורה שם על דין מעשה שבת.
