שאלה:
עקב נזילה בביתי שנגרמה עקב ברז שטפטף מכיוון שלא היה מותקן כמו שצריך
ניזוק מחסנו של השכן שנמצא מתחתי .
האם אני צריך לשלם לו את הוצאות התיקון ?
במידה ואני צריך לשלם האם אני צריך להתעסק בהבאת פועלים שיטייחו ויסיידו וכו'
או שמספיק תשלום ?
אם חפצים שהיו במחסן ניזקו עקב הלחות הרבה (המקום משמש למחסן והשכן ראה את הרטיבות שהיתה שם אחרי הרבה זמן )והזמן הארוך
האם אני צריך לשלם את החפצים או רק את תיקון הקיר
תודה רבה
תשובה:
שלום וברכה,
התשובה לשאלתך מתחלקת לשני אופנים: א. כשהתחיל הברז לטפטף לא ידע מכך בעל הברז – פטור בעל הברז מכל הנזקים שנגרמו מהמים, הן על נזק ישיר והן על נזק עקיף. ב. אם בעל הברז ראה את הטפטוף והתרשל בתיקון הברז, נחלקו הפוסקים האם מים שמחלחלים דינם כבור [כיון שאין כוח אחר מעורב בו]. או כאש [כיון שהולך ומזיק]. לשיטות שדינם כבור פטור על כל נזקי קירות וחפצים שניזוקו, מאחר ובור פטור על הכלים. אולם לשיטות שדין המים כדין אש, חייב המזיק על הנזקים שנעשו מהמים עצמם. אולם נזק שנעשה מהלחות הרי זה גרמי של ממונו [המים גרמו ללחות שיזיק והמים לא הזיקו בצורה ישירה], ופטור. ומאחר ונחלקו הפוסקים בדין המים אין לחייב את המזיק, אולם מאחר ורבו הפוסקים שסוברים שדינם כאש ראוי שישלם לו מעט על נזקי הקיר.
נחלקו הפוסקים האם מזיק חייב לטרוח לתקן את הנזק, או שחיובו לשלם על הנזק, והטורח מוטל על הניזק. ולכן יכול המזיק להיפטר בתשלום בלבד.
בהצלחה.
מקורות:
א. אם לא ידע בעל הברז מהנזילה דין הברז כדין ממונו שהיה שמור ויצא והזיק שפטור. וכמו שאמרו במשנה ב"ק פ"ו משנה א הכונס צאן לדיר ונעל בפניה כראוי ויצא והזיקה פטור. גם במקרה שהתברר שההתקנה של הברז לא הייתה תקינה, נחשב ששמר את ממונו, וכמו שמבואר בגמרא ב"ק נה, ב שהתורה מיעטה בשמירתם, ואם שמר שמירה שעומדת ברוח ממצויה פטור.
ב. במקרה השני שבעל הברז ידע מטפטוף המים והתרשל בתיקון ועד שנגרם נזק לשכן שמתחתיו, נחלקו הפוסקים במים שמזיקים האם דינם כאש או כבור – ראה בעלון המשפט גיליון מספר 43 מאמר רחב בזה.
נזקי מים שגרמו ללחות והלחות הזיקה אין זה ממון המזיק אלא גרמי של ממונו, ופסק הרמ"א בסימן שפו סעיף א שגרמי של ממונו פטור.
לדעת הש"ך בסימן צה ובסימן שפז שעל המזיק מוטל לתקן את הנזק. אולם החזו"א חולק וסובר שחיוב נזקים הוא חיוב תשלומים בלבד, ויוצא ידי חובתו בתשלום הנזק.
יש לציין דאף אי חשיב לבור לא נפיק מידי מחלוק החזון איש והברכ שמואל אם חייב בדיני שמים
נכון אתמול ציינו באחת התשובות את המחלוקת הנ"ל. אולם מאחר והחזו"א סובר שפטור גם בדיני שמים, יכול המזיק לומר קי"ל כוותיה, וטענת קי"ל בממון פוטרת גם בדיני שמים כמבואר בפתחי תשובה סו"ס כה בכללי קים לי.
השאר תגובה