מה בין יששכר ללוי? / שאילת גשמים בזמנינו

שאלה:

לכבוד הרב ברכה וטובה,
*מה ההבדל בין שבט לוי לשבט יששכר ביחס ללימוד תורה, שהרי בשניהם מודגש העניין(אם כי בשבט לוי זה מודגש יותר) אך האם יש שוני במהות ביניהם?

* הר"ן על תענית מקשה על התקנה שגם כיום צריך להמתין מלומר ברך עלינו על ז' במר חשוון שהרי כבר אנו אחר החורבן.
ולא זכיתי להבין את ההוה אמינה של קושייתו הרי זה תקנה מלפני החורבן, ובד"כ תקנות חז"ל נשמרות גם אם סיבתן בטלה, הלא כן?

שכוייח!

תשובה:

לכאורה היסטורית, שבט לוי נבחר לכך מעצם מהותו, הם אינם עוסקים במלאכה כלל, אין להם נחלה, ואפילו במצרים לא היו משועבדים, והעם המצרי הכיר בהם כאנשי רוח, בעוד שבט יששכר עשה זאת מבחירתו תוך סיכום כלכלי עם בני זבולון. אבל כדברי הרמב"ם הידועים כל מי שנשאו ליבו לעשות כך הרי הוא כבני לוי, וכך עשו בני יששכר ומי יתן ונזכה כולנו, ויתקיים בנו ההבטחה "ורעו זרים צאנך"…

יתכן, שכיון שבמקומות הנצרכים לגשם כן מבקשים בזמן זה, ראה תענית יד ב, אין זו תקנה מוחלטת ולא גרע דינינו היום ממקומות אלו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל