מאן דנפח מדיליה נפח

שאלה:

שלום ותודה על האתר הנפלא
מאז ימי נעורי אני שומע ת"ח שמביאים בדרשותיהם את מאמר הזוהר שמובא בנפש החיים מאן דנפח מדיליה נפח והם אומרים שנשמת ישראל היא חלק ממנו יתברך והשומע מן הצד מתרשם שנשמת האדם זה חלקיק של השם (ח"ו) וגם באתר דין כותבים הרבנים שלנשמה יש מימד כביכול של אלוקות אך כאן הבן שואל א)ברגע שאני אומר חלקיק או ניצוץ או כל לשון שמורה שהנשמה היא אלוקית זה אומר שהאדם איננו נברא אלא בורא והרי אמונתינו היא שבראשית ברא אלוקים הכל יש מאין הגמור ב)אם זה כפשוטו מה הפשט שבגן עדן צדיקים נהנים מזיו השכינה לכאורה אם הנשמה חלילה זה אלוקות כפשוטו האם חלק מאלקים נהנה מעצמו?שהרי נשמה היא חלק מהשכינה ג)אם זה כפשוטו האם האני של האדם שזה נשמתו זה בעצם אלוקות חלילה וכי האדם הוא אלוקים?
ויעוין בספר נפש שמשון שערי אמונה עמוד קיט שכתב לבאר שהפשט הוא שהשם ברא את הנשמה עם כוחות כ"כ חזקים שדומים לו יתברך אבל ודאי שהשם הוא הבורא והנשמה זה נברא גמור

תשובה:

פשיטא שאתה צודק, יש לשון ידועה מהראב"ד שאמר לגבי הנקודה הראשונה של הבריאה הרוחנית ברום המעלה – רישא דלא אתיידע, שזה כל כך רוחני וגבוה, עד שאין בין הבורא לנברא אלא שזה בורא וזה נברא… כלומר זה כל כך גבוה וכל כך דומה, אבל! זה בורא וזה נברא. ובמהות ההבדל הוא תהומי. כל שכן נשמות ישראל החצובות מתחת כסא הכבוד שיש להם שורש בתחתית האצילות שזה מקום גבוה מאוד אבל נמוך הרבה יותר מרדל"א. על כך פנים הביאור הוא כדבריך, שהואיל ועולם האצילות הוא כה גבוה עד שיש בו אחדות גמורה בין אורות לכלים, כל מה שיש בו שורש בו נתפס כאחדות גמורה עם האלוקות, אבל בודאי שזה נבראים.

הצטרף לדיון

11 תגובות

  1. תודה רבה
    האמת שאחת הסיבות ששאלתי את שאלתי כי בסוכות שמעתי ת"ח מתבטא כך:שהנשמה זה חלק מהקב"ה וכאשר ביררתי למה הוא מתכון הוא התעקש שהפירוש הוא כפשוטו ממש וקרא לאברך מבוגר (גיל 60) וגם הוא אמר כדברי הרב אך כאשר הרצתי את קושיותיי לא היה להם תשובות אבל הרבההוא אמר שמה שהרב פינקוס זצ"ל כותב זה חידוש גדול ושזה לא ההבנה המקובלת
    וכעת לשאלתי א) האם יש חיוב להבהיר(כמובן בדרך ארץ ודרכי נועם ולא לקפוץ באמצע השיעור…) בכל פעם שאני שומע ת"ח מתבטאים (ולצערי אני שומע מכמה)באופן כזה כי אני רואה לצערי המון טועים בהבנה הזו וחוזרים על המשפט כפשוטו בלי להפנים את המשמעות שבדבריהם ולכאורה יש כאן פגיעה בשוגג באחד מעיקרי האמונה של אחדות השם
    ב)האם כדאי לפרסם את הענין כדי שחלילה אנשים אף בני תורה ויודעי ספר לא יכשלו בפגיעה חמורה באחדות השם?
    תודה רבה ותזכו למצות

  2. אין צורך. כל אחד שמדבר בדברים אלו יודע שבעצם יש כאן משהו מופשט שאנחנו לא מבינים על בוריו… כך שגם הם לא ממש חושבים שאכן האדם הוא חלק מהקב"ה, כהבנת משכילים כשפינוזה וכו'..

  3. לא. הרי אין הכוונה שיש שתי רשויות, אלא להיפך שגם הנשמה היא חלק מאחדותו יתברך. כמו כן כאמור אף אחד לא מאמין בדבר מופשט כל כך בתורת ודאי, אלא מנסים לומר הגדרה כזו או אחרת.

  4. תודה רבה
    א)לכאורה הא גופא הכפירה(בשוגג) לומר חלק. ניצוץ וכדומה מהבורא זה אומר שחלילה זה משהו גשמי שניתן לחילוק ומה אכפת לן שהם מאמינים שהשם אחד אם הם באותה נשימה אומרים כמובן בלי להשים לב שכביכול ניתן לחלק את עצמותו
    יתברך
    ב)לא הבנתי את כונת הרב "שאף אחד לא מאמין בדבר מופשט בתורת ודאי" וכי ספיקות יש לנו?
    ג)למה זה כ"כ קשה להסביר להם כמו שכותב הרב פינקוס שהנשמה זה בריאה של השם רק שהשם נתן לה כ"כ כוחות עד שזה ממש קופי אבל עם הבדל תהומי שזה בורא וזה נברא ששואב את כל חיותו מהקב"ה בלי להכנס לפרטים שאכן מופשטים
    תזכו למצות ותודה על הסבלנות

  5. 1. ההיפך לפי דעתי, כשאנחנו מדברים על אחדות ולא אחדות אין הכוונה למשהו פיזי, שאם הנשמה שלנו היא חלק אלוקי אז יש משהו לא אחדותי כי הוא התחלק ובא גם אלי…, אלוקות זה דבר מופשט לגמרי שאין בו כל גבולות וחלוקות, אחדות זו מהות, כשאנחנו מבינים שאין כל מציאות אמיתית חוץ ממנו, ומלוא כל הארץ כבודו והוא מהווה ומקיים את המציאות בכל רגע, ואין בו בעצמותו כל חילוקי תכונות אלא הכל הנהגות שונות שהוא נוהג בהן כלפינו זו אחדות, אופי הפעולה אם הוא בא לתוכנו כנשמה בגוף או לא זו לא פגיעה באחדותו, זה אופני פעולתו.
    2. ודאי שאין לנו ספקות, כוונתי לומר שכאשר אדם מדבר כמו שדיברו אותם אנשים, זו יותר סיסמה מאשר משהו שהם באמת מבינים כיצד הוא קיים ויתכן, ולכן אני בטוח שגם להם אם תגיד להם יד על הלב, ברור לכם בדיוק איך נשמה של אדם היא בעצם משה אלוקי, הרי זה בורא וזה נברא, הם חא ידעו להשיב, רק לצטט, ולכן זו לא אמונה מוחלטת מבחינתם.
    3. אפשר להסביר, אבל הם סבורים כנראה שזה דחוק ליישב בכך את הלשון שהנשמה היא חלק אלו-ה ממעל. עכ"פ שאלה זו תפנה אליהם…

  6. אחר המחילה והסה"ר מכבוד תורתכם,אבקש להעשיר קצת את הידע. שבאמת נושא זה כבר שנוי במחלוקת קדומה מאוד. וכטענת אותם האנשים שהזכיר השואל שהבינו הדברים כפשוטם כן מבואר להדיא בספר 'שפע טל' להרב שבתי הורוויץ שהיה מקובל גדול (כמדומה לי בתקופת המהר"ל שזה אומר לפני כארבע מאות שנה, וקשור משפחתית לשל"ה הקדוש) ושם האריך לבאר הדברים ואף תירץ על שאלתו של השואל (בעצם השואל שאל שאלה יסודית אחת בכל מיני ווריאציות), ע" ש ואכמ"ל, (ונדמה לי שיש לו עוד ספר שעוסק בהרחבה בעניין זה) וכמובן שהדברים אינם פשוטים ומובנים לכל אחד ויש להעמיק בהם ולטהר עצמנו מעוונותינו ע"מ שנוכל להבינם ולכן כמובן שאין להביא ראיה אם חלק אנשים לא ידעו להסבירם (וכדוגמת הרבה דברים באמונה ובח"ן שאין אנשים יודעים להסבירם ואפי' ת"ח מחמת עומק העניין) . ובדרך זו הלכו כל גדולי החסידות ומבעלי הקבלה לדורותיהם, ויעויין בספר ליקוטי אמרים לבעל התניא ריש פרק ב' שהנפש השנית בישראל היא חלק אלוה ממעל "ממש" ובמה שביאר שם בכל פרק זה, וכך ביאר בעו"מ, וכן מבואר בהרבה מקומות בליקו"מ ובשאר ספרי החסידות. ולפענ" ד והבנתי כן הוא דעת הנפש החיים שביאר ענין הנשמה בשער א' פרק ט"ו עיי"ש באורך דבריו, (אולם ירא אני לומר כן בודאות כיון שלא מבואר כך ממש להדיא, אלא כך הבנתי מפשטות דבריו, ובפרט שהביא את דברי הגר"ש פינקוס שכידוע היה בקי בדברי הגר"א ותלמידיו, ועל כן יש לעיין בזה). ואכן כך מבואר בעוד רבים מספרי הקבלה וכך היא הדעה הרווחת. ומאידך גיסא ישנו ספר (לא כל כך מצוי) להרב מנשה בן ישראל בשם "נשמת ישראל", שמדבר בארוכה בענין מהות הנשמה, ושם אם זכרוני אינו מטעה אותי בפרק מ"ב מביא דעות אלו ואכן חולק על דבריהם בכל תוקף ושודאי אין להעמיד הדברים כפשוטם ע"ש, (ומלבדו לא מצאתי מישהו קדמון שחולק ע" ז להדיא, וחבל שספרים אלו אינם תח"י ולכן איני יכול לצטט מהם הדברים). וכן יש ספר מיוחד בשם "מורה אור" שאף הוא מאריך ומבאר מחלוקת זו בטוב טעם ודעת כדרכו בקודש אף בשאר דברים. ( ולצערי לא מצאתי ספר זה בשום מקום מלבד באוצה"ס של ישיבת חברון שם למדתי בצעירותי). ויש עוד מה להעיר ולהאיר בגוף הדברים שנידונו למעלה אך לא ע'ט האסף כאן.

  7. אסביר יותר, מה שלא רציתי להאריך בו מחמת הקושי שבאמת קיים בדברים: דבריך נכונים שהלשון בספר התניא במקומות רבים הוא כך, ועוד יותר מזה, הוא מדבר בענין החילוק בין עילה ועלול לעצם והתפשטות בדיוק בהקשר הזה, כביכול זה באמת לא עילה ועלול – בורא ונברא אלא התפשטות של האלוקות עצמה. ובענין זה לפני כ15 שנה הלכתי לכמה וכמה מגדולי המשפיעים הבקיאים ומלמדים תורת חב"ד שיסבירו לי נקודה זו שלכאורה נסתרת מדברי האר"י במקומות רבים והראשונים כפי שהאריך בזה מאוד הגאון המקובל רבי יעקב הלל בספריו, וכפי שהאריך מאוד בזה בס' שומר אמונים הקדמון שהוא ספר יסוד ביסודות הקבלה. והאמת שככל שדנו בדברים יותר היו מבוארים פחות, אבל בשורה תחתונה הסכימו שגם דברי בעל התניא בענין זה לא יתפרשו כפשוטם, כיון שלשונותיו חריפים הרבה יותר, ונראה מהם שלא רק הנשמה היא התפשטות אלוקית אלא הבריאה כולה והרי לזה ודאי לא כוונתו, הפנטאיזים לכל הדעות סותר את האמונה היהודית, וכנראה גם דעתו לבאר את עוצם הרוחניות העצומה הגנוזה בכל נברא שכפי הידוע מספרי חסידות אין החומר מציאות אמיתית אלא הכל הוא דבר הוי"ה בסוד לעולם ה' דברך ניצב בשמים, ורק נדמה בעינינו כחומר [וכעין המשל ממציאות האטום, שלעינינו נראה הכל חומר מוצק ובעצם אין כאן אלא חלקיקים חשמליים וכו' ואכה"מ לכל האריכות בזה].
    לכן, אדרבה, מי שיש לו ממש משנה סדורה כיצד ליישב מילים כאלו עם האמונה הברורה באחדות ה', ובחילוק המהותי בין בורא לנברא מעבר למה שכתבנו, נשמח אם יכתוב.

  8. הרב פינקוס זצ"ל
    כפי שצינתי בגוף השאלה הרב פינקוס שכידוע היה בקי גדול בתורת הקבלה(אחרי פטירתו הטראגית התפרסם שבמשך שנתיים נטל רשות מאשתו ועלה לירושלים ללמוד בישיבתו של הרב הלל והיה חוזר לאופקים רק לשבת) כותב בספרו נפש שמשון שערי האמונה עמוד קיט בד"ה ביאור המאמרים שיש אלוקות בבריאה. שאחרי הכל הנשמה היא בריאה והקב"ה הוא הבורא וכו. מי שמעונין יעיין שם

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל