שאלה:
שו"ע סימן תרלט סעיף ד' נוקט שמתפלל אדם רוצה בסוכה או מחוצה לה.
המשנה ברורה ס"ק ל' אומר שמתפלל בסוכה דווקא אם אין בית הכנסת בעירו, אבל אם יש בהכ"נ עוזב סוכתו ומתפלל בבהכ"נ מצד דין של 'תשבו כעין תדורו' כפי שבשאר ימות השנה אדם מתפלל בבהכ"נ ולא בביתו.
ואני לא הצלחתי להבין דין זה על בוריו. הרי חייבים להגיד למשנ"ב אין זה חיסרון של 'תשבו כעין תדורו' להתפלל בסוכו כפי כל שאר החסרון של ישיבת סוכה, כמו כלי אכילה לאחר אכילה, תשמיש בזיון וכו'. אלא זה איזה רעיון שמתיר לאדם לעזוב את סוכתו בשל כך.
כשאני דן את חשיבות מצוות סוכה אל מול תפילה בציבור, יש לי מצד אחד תפילה בציבור שהיא דרבנן,(סימן צ' סעיף ט'), עניית דברים שבקדושה שהן דאורייתא, ולהתברך מהכהנים בסימן קכ"ה ל'חרדים' שהיא מהתורה,
אל מול מצוות סוכה שהיא מצוות דאורייתא ממושכת ולא רגעית כמו תפילה.
ועוד העוסק במצווה פטור מהמצווה באופן שאי אפשר לקיים שניהם(אין סוכה בבהכ"נ).
אשמח לביאור בדין זה.
תודה לרבני בית ההוראה המסורים!
תשובה:
תשבו כעין תדורו זה לא רק איסור לעשות בסוכה דבר כזה או אחר, אלא היתר לכתחילה לצאת מן הסוכה לצורך דבר כזה או אחר, כלומר ההגדרה של עצם המצוה היא שאדם ינהג בסוכתו כפי שהוא נוהג בביתו, וכיון שדרך העולם ללכת לבית הכנסת לתפילה, אין כאן שום סתירה למצות סוכה, אדרבה, מצות תשבו כעין תדורו אומרת שילך לבית הכנסת.
שומע, בשו"ע הרב סימן תרל"ט סעיף ט' מלמד זכות על האנשים שישנים בבית בלילה עם האשה, כיוון שיש מצווה לשמח את ברגל ושהוא יושן עמה הוא משמחה, ובכאי גוונא אי אפשר לקיים גם מצוות סוכה כיוון שהאשה לא רוצה לישון בסוכה, אז עשה דשמחת האשה ברגל דוחה ישיבת סוכה. מדומה לפי זה גם ה'עשה' של ישיבת סוכה לא דוחה את מצוות תפילה בציבור\בבהכ"נ.
אין קשר בין הנושאים וכאמור, לגבי שינה בסוכה יש לך באמת סתירה, התשבו כעין תדורו מחייב שינה בסוכה, ולכן יש שני תירוצים עיקריים, או דברי השו"ע הרב שאגב מחודשים מאוד, או שאדם בלא אשתו הוא מצטער שפטור מן הסוכה, וידועה הכרעת הגר"א למעשה לחייב בסוכה גם מי שאשתו טהורה.
הבנתי, אתה אומר בעצם שמי שיוצא להתפלל בבית הכנסת לא מבטל מצוות סוכה אלא פטור מישיבת סוכה אע"פ שאם הוא מתפלל בסוכה הוא מקיים מצווה. וזה צריך להגיד גם לשיטות הסוברות שמי שפוטר עצמו מישיבת סוכה ללא צורך מבטל מצוות עשה.
יישר כוח לרב.
השאר תגובה