שאלה:
שלום,
דבר ראשון סליחה אם אסור לי לשאול את השאלה
קרוב ל10 שנים אני מתחבטת בה ולא מעיזה לברר ולשאול מפאת הצניעות
אך ברור לי שבדעת תורה בדרך כלשהי יש לי מענה.
אני מרגישה צורך רב לקבל חבוק ונשוק מבעלי, גם לקיום יחסים אבל לפחות ליחס חם.
לאחר כחצי שנה מהחתונה (לפני כ10 שנים) הרגשתי שבעלי כבר פחות מעוניין
לאחר שנה שבה לא צלחתי להבין מה קרה הוא הסביר שאיננו מעונין לגעת בלי ללא קיום המצוה מכיוון שמפחד שיצא לו זרע.
אציין, שלא תמיד בעלי מסוגל לקיים את המצווה, אם עייף/לא מרגיש טוב
וזה קורה הרבה
(לפעמים גם יותר מחודש)
לי, זה מאוד, מאוד קשה
אני מרגישה שאין לי ספוק רגשי וחסר לי מאוד החום
אני חושבת שזה משפיע עלי ומקשה בתפקוד עם הילדים וכ'.
בעלי מודע לעניין, מנסה לעזור, אבל הוא פשוט לא מרגיש צורך
אני שואלת האם אכן אסור לו לגעת נגיעה של חיבה ללא קיום המצוה אם זה יוכל להוציא לו זרע?
והאם מחובתי 'להשלים' אם לא מקיים בתדירות של פעמיים בשבוע
כ"כ, בשמני הריון/הנקה הוא אומר שהחובה לקיים רק פעם בשבוע.
תודה רבה וסליחה
תשובה:
בעלך שוגה מאוד, גם החשש מופרך, וגם יש לו חובות… הייתי מציע שילך לייעוץ אצל מדריך חתנים וכדומה שיסייע לו בהבנת הענין הזה, הצורך של האשה וכו', אף שזה לא יפתור את הבעיה וכמו שאסביר מיד. האמירה שבזמני הריון והנקה החיוב הוא רק פעם בשבוע הוא דבר לא נכון בכלל! פשוט שטות מוחלטת. מה שקורה, הוא שלדעתי יש לו איזו בעיה רגשית מסוימת שגורמת לו לרתיעה מהענין, זה לא זרע לבטלה ולא עייפות, יש לו קושי רגשי מסויים והוא "מחפש תירוצים"… חובה לטפל בקושי הזה אצל מטפל רגשי חרדי רבני.
בשורות טובות.
כיהודה ועוד לקרא. יתכן ואכן מגעים קלים יחסית מניעים אצלו תהליך-אך כמו שהרב אמר, יש קושי וצריך להתגבר. חז"ל אמרו ש"אין קישוי אלא לדעת". משמע שהתגובה הפיזית הזו היא בשליטה.
צריך הכוונה ללמוד להרגיע ולא לפחד שיצא זרע וכך באמת לא יצא בעזרת ה'. כמו בכל תחום הפחד יוצר פחות שליטה. כל גבר מכיר את התחושה הזו…אם חוששים שנכשל ו"נכנסים לזה"…זה קורה יותר מאשר אם בוחרים לעסוק בטוב ונכון ולשלוט על הפחד.
השאר תגובה