שאלה:
שלום כבוד הרבנים,
יש לי בעיה שאני סובל ממנה כבר מתחילת הקורונה.
אני מפחד שבדברים שלי יהיו צואה.
כמו למשל היו הייתי ברחוב ודחף אותי אומלס עם סקית (אני בחוץ לארץ וברחובות יש מלא צואה של כלבים) עכשיו איך אני יודע מה היסטוריה של השקית הזאת??? אולי השקית נגע באשפע שיש שם טיטולים צואת כלבים, זרע לבטלה וכו'??
עכשיו אני שם אותה בארון ומפחד שילכלך בגדים אחרים?!
וכן עלאה!
אני חושב שזה סתם דימיונות, אבל האם באמת יש צואה??? ואני אומר זה לא כלו! מי אחראי על כל התפילות שלו יתקבלו בשמים???
וגם האם אחרי כמה ימים שזה "מתייבשת" הצואה או הזרע לבטלה כבר אין
שום דאגה?
תשובה:
זה סתם דמיונות וחרדות, אם זה תופס אותך בעוד חלקים בחיים, כדאי לפנות לרופא לטיפול בocd זהו קושי נפוץ היום אצל הרבה אנשים בעולם המערבי, סוג של חרדות, ויש לזה טיפול, פסיכולוגי משולב בתרופתי עם הרבה הצלחה.
חג שמח ורפואה שלמה.
מקורות:
דבריו של בעל הקהילות יעקב הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל המספר במכתב מפורסם מאוד המופיע בספר קריינא דאגרתא חלק א עמוד רעג על דברים דומים. "ובדבר הנקיות הקלתי מאוד על פי דברי שו"ת דברי חיים מצאנז ח"ב סי' ט' שמכיוון שבזמן הגמ' הסתפקו בג' אבנים לנקות אחר עשיית צרכיו בבית הכיסא אם כן רואים שבזה כבר מספיק, וסדרתי לו שיקנה בחמש או שש ניירות ואחר כך לרחוץ בקצת מים כמו שכתבו הפוסקים בשם האריז"ל, ואחר כך שוב לא ישגיח כלל אם נשאר נקי או לא רק צריך לקנח המים כי כשישאר לחלוחית תמיד זה גורם פצעים שם, הכלל שלאחר שידיח וירחץ קצת שוב לא ישגיח כלל אם נשאר משהו ויכול לסמוך על הדברי חיים".
