שאלה:
יש לי חבר שהיתה לי איתו מריבה קשה, מאוד ציערנו זה את זה, בערב ראש השנה פחדתי מיום הדין והתקשרתי לבקש ממנו סליחה הוא סלח וביקש גם סליחה ואמרתי לו שאני מוחל.
מה אני אגיד לכבוד הרב, סלחתי לו כי אין לי ענין שאלוקים יעניש אותו בגיהנם, מה זה יעזור לי, אבל בוא נאמר אני לא יזמין אותו יותר לסעודות שבת, אני לא חפץ בקשר איתו אחרי כל מה שהוא עשה לי. זה נקרא שסלחתי?
גם הוא, אני מאמין שהוא סלח רק מפני שרצה שגם אני אסלח לו, אבל באמת יש לו בלב עלי. האם זה נקרא שהוא סלח לי? כי מה אני יכול לעשות יותר אחרי שהוא אמר שהוא סולח, וגם באמת אינני מעוניין איתו יותר בקשר. מה, אני חייב להיות חבר שלו? לסיכום: האם זה מספיק הסליחה הזו?
תשובה:
נחלק את שאלתך לשנים: סליחה שהיא רק מהשפה ולחוץ אין לה משמעות, אבל גם שליחה אמיתי עדיין לא אומר שאתה חייב להיות חסר שלו, כלומר אפשר לפעמים לסלוח לאדם, ולא להקפיד עליו, אבל הריחוק עדיין קיים, החידוש הגדול שקיים אצל בורא עולם והוא סוד חג הסוכות, שמלבד מה שהוא מוחל לנו על העוון הוא גם "ורצית בנו", חוזר לאהוב אותנו כפי שזה בא לידי ביטוי בהשראת השכינה והחזרת ענני הכבוד, וזה כל משמעות החג הזה. כך הוא עיקר הדין, אבל ברור שאם תוכל לפנים משורת הדין לדבוק במידותיו של הקב"ה ולהכניס בלבך אהבה והתפייסות יותר פנימית ולהחזיר את המצב לקדמותו, זה עוד יותר טוב, ושכרך הרבה מאוד. בינינו בכלל, חברים לא מסתובבים ברחובות שאפשר להחליף כמו גרביים…
בשורות טובות וחג שמח.
