שאלה:
האם אשה משועבדת לבעלה לענין הבאת ילדים לעולם, קרי שאינה יכולה על דעת עצמה לקחת כדורי מניעה? אשמח למקורות
תשובה:
מועדים לשמחה,
זו שאלה עדינה. זה ברור שברמה העקרונית האישה משועבדת לבעלה לילדים. זו סברא פשוטה וכך גם מופיע בשו"ת חתם סופר. כלומר, למרות שהאישה אינה מחוייבת לפריה ורביה, היא מחוייבת לסייע לבעלה לההוליד ילדים ואינה יכולה להחליט עם עצמה שהיא רוצה מניעה. אבל השיעבוד הזה אינו גזירת הכתוב שלעולם היא משועבדת לבעלה. אלא השיעבוד הזה הוא במהות הנישואין. בעצם זה שהיא נישאת לבעלה הרי שהיא מעמידה את עצמה לבעלה לצרכים אלה. לכן, נקח דוגמה קיצונית. אם בסיבבתה של האישה לכולם יש 6-7 ילדים. והבעל רוצה שאשתו תלד כל שנה גם 15 ילדים. בזה קשה לומר שהאישה משעובדת גם לרמה הזו, מה שיעבד אותה? עצם זה שבעלה היום רוצה? הרי כאשר הם נישאו כל הסביבה שלהם עשו הפסקות מדי פעם, א"כ על דה נישאה ולא על דעת ללדתלו כל שנה גם חמשה עשר ילדים.
הסיבה שכתבתי שהשאלה הזו עדינה משום שקשה מאד להצביע היכן עובר הגבול. רק שברור הוא שגבול יש שהוא נמדד באופן שניתן לומר שעל דעת זה נישאה.
עד כאן מצד ההלכה. אבל צריכים לדעת שדברים כאלה חייבים הסכמה מלאה בין בני הזוג. זה לא מצב תקין שהאישה נוטלת גלולות ללא ידיעת בעלה (גם אם מותר לה כאמור). ואיני מתכוון לומר שהאישה נוהגת שלא כהוגן. אולי דווקא הבעל שאוטם אוזניו מלשמוע את בקשותיה גורם לכך. אני רק מתכוון להעמיד את המצב הנוכחי כלא תקין, ועל שני בני הזוג מוטל החובה לעבוד ולהגיע לפשרה מוסכמת.