פדיון כפרות עכשיו

שינה בסוכה במקומות הקרים

שאלה:

שלום וברכה מועדים לשמחה.
אצלנו בגאורגיה יש בלילה שמונה מעלות בלילה, ואני והבן שלי ישנים בסוכה, האם זה חסידות ? או שלפי ההלכה חייב לישון בכזה קור? או בגלל הקור אנחנו פטורים ?.
והאם מותר לישון בכזה קור לפי ההלכה

תשובה:

שלום וברכה

מרגש לקרוא את שאחלתכם, ובנך זכור לי כיניק וחכים במיוחד! שיהיה הרבה נחת.

אם ניתן לחמם את הסוכה ולהתכסות באופן שניתן לישון ללא צער של קור ודאי זו מצוה גדולה, הכלל הוא שמה שאמרו חכמים שהפטור מן הדבר ועושהו נקרא הדיוט, זה רק שבעת קיום המצוה הוא פטור ממנה, למשל מי שיושב בגשם ומצטער בכך… אבל אם הצליח להביא את עצמו למצב שאינו מצטער זה ודאי מצוה גדולה, ולכן הכל תלוי בענין. אבל אם קר לכם שם ואתם מצטערים בסוכה אין צורך ואין בזה גם מידת חסידות ויש לישון בבית. צריך לזכור שבעבר באירופה רבים לא ישנו בסוכה מפני הקור. הרי כך הביא הרמ"א בסי' תרלט: "ומה שנוהגין להקל עכשיו בשינה, שאין ישנים בסוכה רק המדקדקין במצות, י"א משום צנה, דיש צער לישן במקומות הקרים (מרדכי פ' הישן)". כלומר, רבים נהגו להקל ולא לישון בסוכה והרמ"א הביא מהמדרכי שהטעם הוא משום שיש צער לישון במקומות הקרים. אולם היום שיש אפשרות זמינה יותר מבעבר לחמם או ע"י כרים וכסתות מספיקות, ודאי ראוי לעשות כן, כפי שעולה מדברי המשנה ברורה שם ס"ק יז.

חג שמח והמשיכו לעשות רק טוב!

מקורות:

אלו דברי המשנה ברורה סימן תרלט ס"ק יז

משום צינה – וא"כ מי שאין לו כרים וכסתות כראוי ויש צינה אין לו להחמיר לישן שם דנקרא הדיוט כמ"ש בס"ז בהג"ה [מ"א] ועיין לקמן סימן תר"מ ס"ד בהג"ה ובמה שכתבנו שם:

ודין מצטער בסוכה נתפרש שם בשולחן ערוך שכתב המ"ב לעיין בו:

שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרמ סעיף ד

מצטער פטור מן הסוכה, הוא ולא משמשיו ( אבל בלילה ראשונה אפי' מצטער חייב לאכול שם כזית) (כל בו); איזהו מצטער, זה שאינו יכול לישן בסוכה מפני הרוח, או מפני הזבובים והפרעושים וכיוצא בהם, או מפני הריח; ודוקא שבא לו הצער במקרה, אחר שעשה שם הסוכה, אבל אין לו לעשות סוכתו לכתחלה במקום הריח או הרוח ולומר: מצטער אני. הגה: ואם עשאה מתחלה במקום שמצטער באכילה או בשתייה או בשינה, או שא"א לו לעשות אחד מהם בסוכה מחמת דמתיירא מלסטים או גנבים כשהוא בסוכה, אינו יוצא באותה סוכה כלל, אפי' בדברים שלא מצטער בהם, דלא הויא כעין דירה שיוכל לעשות שם כל צרכיו (מרדכי פרק הישן). מי שכבו לו הנרות בסוכה, בשבת, ויש לו נר בביתו, מותר לצאת מן הסוכה כדי לאכול במקום נר, וא"צ לילך לסוכת חבירו שיש שם נר, אם יש טורח גדול בדבר (ת"ה סי' נ"ג /צ"ג/ ופסקיו סי' קנ"ח); ואם בא רוח לכבות הנרות בסוכה, מותר לפרוס סדין או בגד מן הצד, אבל לא תחת הסכך (א"ז). מי שלא יוכל לישן בסוכה מחמת שצר לו בפישוט ידיו ורגליו, לא מקרי מצטער, וחייב לישן שם אף על גב דצריך לכפוף ידיו ורגליו (ת"ה סימן צ"ב), ולא יוכל אדם לומר: מצטער אני, אלא בדבר שדרך בני אדם להצטער בו (טור); ואין המצטער פטור אלא אם ינצל עצמו מן הצער, אבל בלא"ה חייב לישב בסוכה אף על גב דמצטער. (מרדכי פרק הישן).

משנה ברורה על שולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרמ סעיף ד,

(יח) או בשינה – פי' במקום דליכא צינה והצער הוא מחמת הרוח וכיו"ב וכנ"ל דאלו במקומות הקרים יוצא י"ח באכילה אף על גב דלא יוכל לישן שם דא"א בענין אחר וממילא מקרי שם כעין תדורו וגם מקרי ראוי לשינה אם היה לו כרים וכסתות כראוי:

ועוד נתבאר במשנה ברורה שם על דברי הרמ"א שאכן ישנו הבדל בין לילה ראשון לשאר הלילות ואכן אין חיוב ללכת לסוכה שלא נעים לאדם לשהות ולאכול בה אמנם בלילה ראשון עדיף ללכת אמנם אין מברך על כך ואלו דבריו שם:  [ס"ק כב] וא"צ לילך לסוכת חבירו – דהא נמי חשוב צער דאין ערב לו לאדם אכילתו אלא בשלו ובלילה הראשונה צריך לטרוח ולילך לסוכת חבירו אך לא יברך שם אם לא שאינו מצטער בזה [א"ר] והח"א כתב דבמצטער כזה יכול האדם לחייב את עצמו ולעשות בשמחה ולברך:

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בודאי שלא, שאם כדבריך רוב עם ישראל במשך הדורות לא קיימו מצות סוכה… דין זה אמור רק כאשר יש בעיה נקודתית מקומית שאדם לא נשמר ממנה כמו זבובים וכדומה, בעיה כללית הנובעת מעצם המקום בכללותו אינו בכלל דין זה..

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל