לתרומות לחץ כאן

שנים מקרא של פרשיות וזאת הברכה ובראשית

שאלה:

ידוע על הסתירה במ"ב בין ליל הו"ר לש"ת. למעשה מה נפסק מהו הזמן המובחר וכן מתי מתחיל זמן בראשית והאם יש נפ"מ בין בני א"י לבני חו"ל

תשובה:

מועדים לשמחה,

אכן יש סתירה במשנה ברורה בסי' רפה ס"ק יח כתב שעדיף לקרוא שנים מקרא ביום הושענא רבה ואם קרא בשמיני עצרת לא הפסיד. ובסי' תרסט ס"ק ד' כתב שיקרא בליל שמחת תורה שעתה הוא זמנה. למעשה ראה במקורות שיש דעות שונות מתי הזמן המועדף לקרוא ומה יעשה מן הסתם יהיה לפי דעה מסויימת.

יש אולי מקום לחלוק בין ארץ ישראל לחו"ל, משום שבחו"ל הושענא רבה אינו ערב שמחת תורה משא"כ בארץ ישראל ויתכן שאלה שקבעו שיש לקרוא בהושענא רבה כתבו כן משום שהוא ערב שמחת תורה. וראה במקורות. אולם במשנה ברורה ועוד פוסקים שכתבו כן בפשיטות לא חילקו למרות שהיו גרים בחו"ל.

 

בעניין פרשת בראשית. יכול להתחיל לקרוא החל מעליית חתן בראשית בשמחת תורה, אפילו כמו השנה (שבארץ ישראל) זה חל בשבת ואינו צריך להמתין עד למחנה בשבת.

מקורות:

ברור שמעיקר הדין זמן קריאת שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה מתחיל מזמן מנחה של שבת (או לכל המאוחר, ביום ראשון) שבו מתחילים לקרוא פרשת וזאת הברכה – גם אם זמן זה הוא כשבועיים לפני שמחת תורה, כפי שאירע השנה.

יחד עם זה, הפוסקים כתבו שיטות שונות מתי ראוי לקרוא שנים מקרא ואחד תרגום של פרשת וזאת הברכה. בפרי מגדים (א"א סוף ס"ק ז) כתב שקוראים שמו"ת בליל הושענא רבה, ואילו בברכי יוסף (ס"ק ד) הביא בשם האריז"ל שיש לקרוא דווקא ביום הושענא רבא, אך הוסיף (בשם מהר"ם זכות) "ומ"מ אם קראה ביום שמיני עצרת לא הפסיד". בשערי תשובה (ס"ק ד) ובבן איש חי (שנה א' פר' וזאת הברכה סעי' טו) כתבו ע"פ האר"י ז"ל שיש לקרוא ביום הושענא רבא, ולא ביום שמיני עצרת.

[הסיבה שכתב לקורא ביום הושענא רבה ולא בליל הושענא רבה מן הסתם טמון בכך שדעתו באופן כללי שלא לקרוא שנים מקרא בלילה ראה במשנה ברורה (שער הציון, סי' רלח, ס"ק א) שהביא מהבאר היטב שלא לקראו בלילה (המקור הוא מדברי המדרש שכשעלה משה למקום, למד אתו הקב"ה תורה שבכתב ביום, ותורה שבעל פה בלילה), אבל הביא שם שמדברי הפרי מגדים משמע שיכול לקרוא מקרא. נמצא שגם בנושא זה הפרי מגדים לשיטתו ולכן כתב לקרוא פרשת וזאת הברכה בליל הושענא רבה].

אולם, בשו"ע הרב (סעיף ט) כתב שיש לקרוא בערב שמחת תורה (שהוא ביום שמיני עצרת), וכן כתבו פוסקים אחרים – אך אולי אין הדברים סותרים, כיון שהאריז"ל היה בארץ ישראל, ו'ערב שמחת תורה' הוא עצמו יום הושענא רבה. אם כי המעיין בדברי הכף החיים סי' רפה ס"ק כט נראה שלא סבר כך, אלא כוונת האריז"ל לקרוא בהושענא רבה גם בחו"ל שזה יוצא יומיים לפני שמחת תורה.  

במשנה ברורה כתב במקום אחר (סי' רפה ס"ק יח) שיש לקרוא ביום הושענא רבה, אבל במקום אחר (סימן תרסט, ס"ק ד) כתב בשם הפוסקים שיש לקרוא בליל שמחת תורה, "שעתה הוא זמנה". נמצא שנאמרו בעניין זה כמה שיטות, וכל זמן שקורא מיום הושענא רבה ואילך יקיים את קריאת שמו"ת לכתחילה לפי שיטה מסוימת, ויכול גם לקרוא ממנחה של שבת פרשת האזינו.

בנוגע לפרשת בראשית, זמן קריאת שמו"ת מתחיל משעת קריאת פרשת בראשית בשמחת תורה, שאז 'מתחלפת' קריאת הציבור מפרשת וזאת הברכה לפרשת בראשית (ראה שמירת שבת כהלכתה פרק מב, הערה ריח, וכן פסק ב'חוט השני', ח"א סימן פז, אות א). וגם השנה ששמחת תורה יוצא בשבת (בארץ ישראל) אין צורך להמתין עד שבת במחנה אלא יכול להתחיל לקרוא שנים מקרא אם ירצה מהעליה של חתן בראשית.

אולם, יש שפסק שזמנה מתחיל ממוצאי שמחת תורה, ולא ביום שמחת תורה עצמה (ראה קובץ אהלי יעקב עמ' קסט, סעיף לה) בשם הרב דוד טהרני).

דיון נוסף דנו הפוסקים בשמחת תורה לאחר שהתחילו פרשת בראשית, האם עדיין יכול לקרוא שנים מקרא של פרשת וזאת הברכה. בספר חוט שני שם כתב שיכול לקרוא עדיין וזאת הברכה על היום משום שהקריאה של פרשת בראשית בשמחת תורה נועדה לסמל את סיום התורה לכן עדיין זה שייך לפרשת וזאת הברכה. וכך גם הובא בספר הליכות חיים עמוד צג בשם הגר"ח קנייבבסקי שליט"א. אולם בספר כף החיים סי' רפה ס"ק כו כתב שבדיעבד יכול לקרוא וזאת הברכה גם בשמחת תורה אולם רק עד לקריאה של פרשת בראשית .

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל