גידול תוכי

שאלה:

הבן שלי (בחור שרוב ימות השנה נמצא בפנימיה בישיבה) קנה לעצמו תוכי והשאיר אצלינו בבית. הילדים האחרים אתהבו בו ומטפלים בו ומשחקים איתו. שאילתי נוגעת מכמה בחינות. האם נאסר עלי בתור שהתוכי ברשותי לאכול עד שיאכילו את התוכי? או כיון שזה לא שלי וגם לא מדעתי לא חל עלי איסור זה? האם האיסור כל יום או כל ארוחה? לפי ההוראות שהבן קיבל מהחנות בד"כ מספיק להאכיל אותו פעם ביום. האם צריך לוודא שיאכל בפועל או שמספיק לשים לו את האוכל? ואם אכן מספיק להניח לפניו – אם מלאנו צלחת שיקח לו שבוע לסיים זה פוטר אותנו כל עוד נשאר לו אוכל? בקשר לש"ק ויו"ט מה בקשר לצידה ולמוקצה? האם מותר לטפל בו? לגעת בו? לטלטל אותו? (בתוך הבית כמובן. בלי קשר לעירובין) להאכיל אותו? הוא חוזר לכלוב לבד אך האם זה מתיר לנו להחזיר אותו לכלוב ולסגור את השער בפניו? יש עוד משהו שלא חשבתי עליו שעלול להיות בעיה? יישר כחם סליחה על ריבוי השאלות ותודה מראש

תשובה:

מועדים לשמחה,

בקריאת שמע אנו אומרים פעמיים בכל יום "ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת". ומכאן אמר רב יהודה (ברכות מ,א) מתוך שהקדימה התורה מאכל הבהמה ממאכל האדם, שאסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו. דבר זה חשוב ביותר עבור מגדלי בעלי החיים בביתם, שלפני שהם אוכלים עליהם לדאוג למאכל לבעלי החיים.

ראה בביאור הלכה (סי' קסז ד"ה ומ"מ) שדן האם איסור זה הוא איסור דאורייתא, או שמא איסור דרבנן, והפסוק הוא רק אסמכתא. ומ"מ אין חובה כל סעודה או כל יום לתת להם לאכול. אם הוא דואג לכך שיש לפניהם אוכל לכמה ימים זה גם מספיק. ראה באשר אברהם שם וכל בכף החיים שם ס"ק נב.

לגבי שבת, ברור שאסור לגעת בהם כי הם מוקצה ולכן גדם הכלוב שלהם מוצה – בסיס. אבל מאחר מזונותיהם עליך, אפשר לתת להם לאכול בשבת. כפי שנפסק בשו"ע סי' שכד סעי' יא שמותר להאכיל בעלי חיים כאשר מזונותיהם עליו.

לשאלתך אם מותר לסגור את השער של הכלוב בפניו כאשר התוכי חוזר לכלוב מעצמו, ודאי שאסור ולא רק בגלל שהכלוב הוא מוקצה אלא משום שזה איסור דאורייתא של צידה!