איך סומכים על עירוב בימינו

שאלה:

אשמח לדעת על מה מסתמכים כשמטלטלים בתוך העירוב בימינו, בקשר ל-3 נקודות: א. מדוע אין חוששים לשיטת המשנה ברורה (והגר"ז), שירא שמים יחשוש לכתחילה לדעת הראשונים שרשות הרבים דאורייתא היא בדרך ט"ז אמה גם אם אין שישים ריבוא. ולפי זה כמעט בכל הערים בימינו יש רה"ר דאורייתא (ואין דלתות כמובן). ב. כיצד סומכים על עירוב בערים שבהם הדרכים משמשות לשישים ריבוא – ירושלים, ערי גוש דן ואולי אפילו כל עיר שבתחומה מסילת רכבת (לפי הרבה מהראשונים הסוברים שס' ריבוא היינו שמשמשת ס' ריבוא, ולא שעוברים בה בפועל. וראיתי שמוכיחים כדבריהם, מכך שמציאותית לא שייך שיעברו ס"ר ברוחב ט"ז אמה ביום). ג. כיצד יש מקומות שהעירוב מקיף את כל העיר / היישוב בלי לשייר בתים מחוצה לו.

תשובה:

הסיבה, כי העיקר להלכה כמובא בסי' שמה סעי' ז בשם יש אומרים שהם רש"י ותוס', שכאשר אין ס' ריבוא אינה רשות הרבים דאורייתא, וכיון שבהרבה מקומות אין רחובות כאלו, ויש שאלה גם כיצד למדוד זאת ברחוב שיש לו שפה וכו', ומחמת דוחק השעה, נהגו לסמוך על העירוב, ואכן רבים לא סומכים על עירובים עירוניים אלא שכונתיים בלבד, ויש רבים שגם על זה לא סומכים. אגב, חומרא גדולה החמיר האגרות משה ח"א סי' קלט, שכאשר יש בכלל העיר שישים ריבוא אפילו שלא כולם באותו רחוב נחשב רשות הרבים דאורייתא, ומכאן התנגד לעירוב בברוקלין ועוד, ורבים חלקו בזה על דבריו, ויש שגם הקלו שרשות הרבים היא רק כאשר כל בני העיר נסמכים על רשות הרבים זו, אבל אם יש כמה רחובות רחבים וכל אחד מבני העיר הולך ברחוב אחר, אף אחד מהם אינו רשות הרבים, ראה מאמר מקיף בענין זה  בקובץ אור ישראל חלק יט עמ' קעה.

שאלתך האחרונה לא הבנתי.