שאלה:
ילדתי ראתה שטר של מאה שח בכביש והיה המולה עם הרבה אנשים ולא ברור ממי נפל הכסף ואמרה לבן דוד שלה תעזור לי והצביעה על הכסף והרימה בסוף היא את השטר של מי הכסף
תשובה:
שלום וברכה,
הכסף שייך למי שהגביה בפועל. ואם ביתך היא הגביהה את המעות הרי זה שלה. ואם הבת סמוכה על שולחן אביה זכה האב במציאה שלה.
אם ברור בוודאי שהמעות נפלו באותו זמן בדיוק מאחד האנשים שעמדו שם, ולא עבר זמן כלל בין הנפילה של המעות להגבהת המעות, הרי זה מציאה שלפני ייאוש וחייב להכריז.
בהצלחה.
מקורות:
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רסח סעיף א
כל מציאה שאמרנו שהיא של מוצאה, אינו זוכה בה עד שתגיע לידו או לרשותו. אבל אם ראה את המציאה, אפילו נפל עליה, ובא אחר והחזיק בה, זה שהחזיק בה זכה בה.
מציאת הבת הסמוכה על שולחן האב – שו"ע חו"מ סימן ער סעיף א.
במציאה של מעות מסתמא נתנו בעליהם דעתם שנפלו ממנו, מאחר ואדם עשוי למשמש בכיסו בכל שעה ושעה. אם ראה שנפל מאדם ועדיין לא משמש, דינו כמציאה לפני יאוש – ראה רש"י ב"מ דף כו ע"ב ד"ה נטלה
