פדיון כפרות עכשיו

איסור עשיית מנורת שבעת קנים

שאלה:

ב"ה
שלום לכבוד הרב,

אני לא אדם דתי ואני מאוד אוהב יודאיקה. ראיתי שבהרבה חנויות של תשמישי קדושה (כולל בתי חב"ד רבים) מוכרים מנורות שבעת קנים שלעיתים גם מצופות בזהב, האם מותר לקנות אחת כזו? כי חבר דתי אמר לי שיש איסור להחזיק מנורת שבעת קנים בימינו. לדעתי, אם אקנה אחת, זה יזכיר לי כל יום את בית המקדש והעובדה שאנחנו צריכים להשתדל להביא את המשיח, אבל אני בטוח שכבוד הרבנים מבינים יותר טוב את המצב.

תודה וחג שמח.

תשובה:

שלום וברכה 

אכן יש איסור בעשיית מנורת שבעה קנים, למעט שינויים מסויימים הנעשים בה המתירים זאת, לכן אני מתפלא על מה שאתה מספר…

אני מעתיק לך מאמר שכתבנו בענין זה כאן באתר בעבר:

איסור תורה או דרבנן

מדברי הגמרא משמע שאיסור עשיית תבנית מנורה הוא איסור תורה. הגמרא מביאה את האיסור כתירוץ על הקושיה איך עשה רבן גמליאל צורות לבנה (כדי להראותן לעדים שבאו להעיד על ראיית הלבנה החדשה), שהרי נאמר "לא תעשון אתי (שמות כ, כ) – לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני".

מכאן עולה שדברי הפסוק "לא תעשון אתי" באים לאסור עשיית "שמשים" של הקב"ה, גם באופן שאינו מתכוון לעבדם בעבודה זרה. כך אכן כתבו כמה ראשונים, כגון בשאילתות דרב אחאי (שאילתא נז, סוף פר' יתרו), ברמב"ן (חידושים, שם) ובר"ן (על הרי"ף, שם), וכן נראה מדברי הטור וה'שולחן ערוך' (יו"ד סימן קמא).

עם זאת, לדעת רבים מן הראשונים אין מלקות על איסור זה, כמו שכתב המאירי (בסוגיה בע"ז): "אחר שכל איסורין אלו יוצאין מלא תעשון אתי, יראה שלאו שבכללות הוא, ואין לוקין עליו, אלא שגדולי המחברים (הרמב"ם) מחייבים אותו במלקות". כלומר, לדעת המאירי כיון שמדובר על לאו אחד שכולל כמה איסורים, אין לוקים עליו, וכך כתב ה'חינוך' (מצוה לט).

יש גם מי שכתב שמדובר באיסור דרבנן, ולא איסור דאורייתא (קרית ספר, הלכות בית הבחירה, פרק ז; דרשות חתם סופר, פרשת יתרו), והבנה זו תיתכן בדעת הרמב"ם, שהשמיט את האיסור מהלכות עבודה זרה, וכתב (בהלכות בית הבחירה, פרק ז, הלכה י) שהאיסור הוא סניף לדין מורא מקדש – כמו שכתב גם ה'חינוך' (מצווה רנד). לדבריהם, חובת מורא המקדש מחייבת שלא לשכפל את כלי המשכן, אך אין זה איסור תורה אלא איסור דרבנן.

גם הרי"ף מביא את האיסור ללא ציטוט מקורו מדברי הפסוק, ונראה מדבריו שדברי הגמרא לבאר את האיסור מתוך הפסוק (כתירוץ על מה שעשה רבן גמליאל) אינם עומדים לפי מסקנת הגמרא.

עשיית אינם-יהודים

בשו"ת 'אגרות משה' (יו"ד ח"ב סי' נד) כתב שאין איסור זה נאמר בנוגע לגוי: "אבל נכרים אין מצוין באיסור דעשיית פסל לנוי ולאנדרטי של מלכים". הרב פיינשטיין כותב שהלכה זו אינה צריכה ראיה, שכן אין איסור זה משבע מצוות בני נח, אך הוא מוסיף להביא ראיה לכך מדברי התוספות.

מנגד, כמה פוסקים הסתפקו אם איסור זה שייך אף בגויים, ולא הכריעו בדבר (עי' תולדות שמואל, ח"ג, מצוה לט, סי' ה, אות ח; אור שמח, מלכים פרק ט, הל' ב; חוט שני, פסח עמ' רכה, ד"ה ומסתברא).

אולם, גם אם אין איסור לגוי לעשות תמונת מנורה וכדומה לשם נוי, כתב הש"ך (ס"ק יז, ס"ק כג) שאוסר ליהודי לומר לגוי לעשות כתבנית זו, "משום דאמירה לעובד כוכבים שבות אפילו בדבר שאינו של שבת". כך כתבו לאיסור ב'בית לחם יהודה' (ס"ק ח), ב'חכמת אדם' (כלל פה, סעיף ו), ב'קיצור שולחן ערוך' (קסח, א), ועוד רבים.

בשו"ת אגרות משה (יו"ד ח"ב סי' נד) דן במי שהתבקש על-ידי שרי העיר להשתתף בוועדה שתפקידה להכין אנדרטה שהיא פסל תמונתו של הנשיא קנדי, ואף שידאג לגבות כספים מבני הקהילה היהודית לצורך הכנת הפסל. הרב פיינשטיין השיב כי "עשיית פסל שהוא צורת אדם שאסור אפילו לנוי הוא איסור … יש לאסור לפי זה גם לומר לו עשה פסל לנוי לעצמך, כיון שהוא אסור לעשות אף לצורך נכרי".

למרות האיסור, מסיק הרב פיינשטיין שיש להקל במקום שכבר התחיל הנכרי בעשיית הפסל, בצירוף השיקול של דרכי שלום וכבוד המלכות, ומסיים שמפני זה "איני רואה בזה שום איסור". אולם, הוא מוסיף וכותב שעל השואל להיזהר שלא תהיו לו שום זכויות ממוניות בפסל.

איסור עשייה או שהייה (או תשמיש)

ב'שולחן ערוך' (יו"ד קמא, ח) נפסק שאוסר לעשות תבנית מנורה: "לא יעשה בית תבנית היכל … מנורה תבנית מנורה". מקורו כאמור מדברי הגמרא דלעיל, שמזכיר איסור עשייה בלבד.

לפי ביאור התוספות אכן לא נאמר האיסור אלא בעשייה לבד. בנוגע לשאר שמשים של מעלה, יש איסור דרבנן של שהייה מפני חשד של עבודה זרה – ואילו בתבנית היכל וכליו אין חשש חשד, ומותר להשהותן.

כך פסק בשאילתות דרב אחאי (נז), שהאיסור בעשייה בלבד ולא בשהייה, וכן פסקו תוספות, הרא"ש, והטור, וכן כתב ה'מנחת חינוך' (לט, ב) בדעת הרמב"ם.

אולם, הר"ן הביא את שיטת מהר"ם מרוטנברג שהסיק שלא כדעת התוספות: "ונמצא פסקן של דברים דמשמשים שבמדור העליון … ופרצוף אדם אסור לקימן ואפילו כשאחרים עשו לו, וכן שמשים שאפשר לעשות כמותן בתבנית היכל ואולם ואינך, אבל שמשים שמבדור תחתון כגון חמה ולבנה וכוכבים ומזלות מותר בשאחרים עשו לו, כל היכא דליכא למיחש לחשדא".

מבואר בדבריו שחל האיסור אפילו על שהיית תבנית המנורה, ואין האיסור מפני חשד אלא מפני עצם האיסור של "לא תעשון אתי", אפילו במקום שנכרים עשו לו את המנורה.

ה'בית יוסף' הביא את דברי הר"ן, אך להלכה כתבו הש"ך והט"ז (יו"ד שם, סעיף ד) שאיסור שהייה (בצורות עליונות) אינו אלא מפני החשד, ומבואר לדעתם (וכן לדעת הגר"א שם, אות כא) שבמקום שלא שייך איסור משום חשד (כגון במנורה, שאין מי שעובד לכלי המקדש) לא יהיה איסור שהייה.

דעת האוסרים

יש שהתירו אפוא שהייה מנורה בת שבעה קנים, ולא אסרו אלא בעשייה (כך כתב ב'תפארת למשה, קמא). אולם, יש פוסקים שכתבו להחמיר אף בשהייה. כמן כתב החיד"א בספר 'שיורי ברכה' (ס"ק ח), וכן כתב בספר 'פרי האדמה' (ח"ג, פרק ג, עבודה זרה, דין יא), וכך המנהג להחמיר אף בשהייה (ראה ב'עטרת פז' יו"ד ח"ב, סימן ו, שהאריך בעניין זה).

וראיתי בספר 'דרך שיחה' מדברי הרב חיים קנייבסקי שליט"א (ח"א, סוף עמ' רסז; ח"ב, עמ' תמה) שנשאל אודות "יהודי שאשתו מדליקה נרות שבת עם פמוט של שבעה קנים, זה כבר שלושים שנה, ועתה למד הגמרא במסכת ראש השנה שאסור, אם יש עצה לזה". והשיב: "פעם אחת אמא ע"ה קנתה פמוט והביאה לבית, החזו"א שראה כי זה פמוט של שבעה קנים, הורה לה שתחזירו מיד לחנות".

עם זאת, נראה בסמוך שיש עצות "לתקן" את הפמוט באופן שבוודאי לא יהיה בו שום איסור, כפי שיתבאר בסמוך.

עוד יש להעיר שיש מי שהתיר בשהייה אבל אסר בשימוש. זוהי שיטת הריטב"א, שכתב: "ודעת רבותי דבשמשים אלו כשם שהעשיה אסורה כך התשמיש אסור בהם, ואעפ"י שעשו לו אחרים". על דרך זו כתב המאירי: "ואפילו עשו לו גויים – שתשמישן בעצמו נאסר כלומר: לא תשתמשו בדמות שמשי". אולם, שיטה זו לא הובאה להלכה.

תבנית מנורה מהי: קנים ונרות

כעת עלינו לדון באיזה שינויים נצרכים כדי להתיר את עשיית תבנית מנורה.

בגמרא (מנחות כח, ב) נאמר: "לא יעשה אדם … מנורה תבנית מנורה, אבל הוא עושה של ה' ושל ו', ושל ז' לא יעשה אפילו של שאר מיני מתכות. ר' יוסי ב"ר יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה כדרך שעשו בית חשמונאי, אמרו לו: משם ראיה שפודים של ברזל היו ומחופים בעץ. העשירו, עשאום של כסף; חזרו העשירו, עשאום של זהב".

מבואר שלכל הדעות מותר לעשות מנורה של חמישה, ששה ושמונה קנים, ועוד מבואר שלדעת חכמים מותר לעשות מנורה של עץ, ואילו לדעת ר' יוסי ב"ר יהודה הדבר אסור. הכלל המנחה, לפי שתי הדעות, היא שאיסור עשיית תבנית מנורה תלוי במה שראוי לשמש כמנורה במקדש: לכאורה, כל מקום שנעשית המנורה בפסול (דבר הפוסל אף בדיעבד), לא תהיה בה איסור עשייה.

עם זאת, נחלקו הפוסקים במהות השינויים המתירים. המהרי"ק (שורש עה, הובאו דבריו ב'בית יוסף' סימן קמא) סובר שהדבר תלוי במראית העין, וכל שתבניתו של המנורה היא כעין מנורת המקדש, אסור לעשות דוגמתו מן התורה. בשו"ת 'חכם צבי' (סי' ס) תמה על דבריו אלו, וכתב כדבר ברור שאין הדבר תלוי במראית העין, אלא כל שפסול במנורת מקדש כשר במנורת הדיוט.

מסיבה זו התיר ה'חכם צבי' לעשות מנורה בעלת שבעה קנים עם שמונה נרות, כי במנורת המקדש היו רק שבעה נרות ולא שמונה אך הוסיף שגם לפי דעת המהרי"ק, אין איסור בעשיית שבעה קנים עם שמונה נרות, כי יש בכך שינוי במראית העין של המנורה.

אך ראיתי בשו"ת שואל ומשיב (קמא,  ח"ג, סימן עא) שתמה עליו וכתב שאין הדבר תלוי אלא בקנים, ולא בנרות. אולם בשו"ת להורות נתן (ח"ג, סימן מח) הוכיח מדברי רש"י (ר"ה כד, א) שתלוי הדבר בנרות, והתיר לפי זה מנורה בת שבעה קנים וששה נרות.

לפי דעת ה'חכם צבי' וההולכים בדרכו, יש עצה להתיר מנורה בת שבעה קנים על-ידי סתימת אחד מן הקנים, שמאחר שנסתם הקנה שוב אין בכך איסור של תבנית מנורה. יתירה-מזו, נראה שאפשר לסתום את הקנה אפילו בכוס זכוכית (באופן שמדביק אותו בדבק קבוע), כי כיון שביטל את בית הקיבול שוב אין כאן "קנה" (כמו שכתב בשו"ת להורות נתן, שם), ואין כאן תבנית מנורה. כך הורה למעשה בשו"ת מהרש"ם (ח"ז, סימן יד).

שינויים המתירים עשיית מנורה

  • חומר המנורה הנאסר הוא דווקא מתכות (שו"ע קמא, ח), וכל חומר אחר מותר. אף מנורה של עץ מותר, כמו שפסק במאירי.
  • עוד תנאי בכשרות המנורה הוא קנה אמצעי, שכן בלי קנה אמצעי מבואר בגמרא (מנחות) שאינו נקרא מנורה אלא פמוט, ואין בו איסור עשייה. ב'דרכי תשובה' (קמא, נו) כתב שאין איסור במנורה שאין לה קנה אמצעי.
  • איסור עשיית מנורה חלה גם בלי שיהיו בה כפתורים גביעים ופרחים, שכן כל אלו אינם מעכבים את המנורה, ובשאר מתכות הרי שכך הייתה מנורת בית חשמונאי (עי' ש"ך ס"ק לו).
  • נחלקו הפוסקים בדין נרות חשמל ושעווה, אם יש כך איסור במנורה בעלת שבעה קנים. בשו"ת יחוה דעת (ח"ג סימן סא) כתב להתיר, כיון שאין למנורה בית קיבול, וכן משמע לדעת ה'אגרות משה' (יו"ד ג, לג) שכל הפוסל במנורה מתיר בעשייה. אבל ב'תשובות והנהגות' (ח"א סימן קסא) כתב ש"אולי יש להחמיר" גם בחשמל, והניח בצ"ע.
  • גם מנורה בעלת שבעה קנים שסובבים הקנים סביב קנה מרכזי, אסורה בעשייה, כיון שאין בכך פסול בדיעבד אך יש שהתירו בכך, כיון שאינו דומה למנורת המקדש (עי' דרכי תשובה, שם).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל