שאלה:
שלום וברכה,
בכל מחלוקת בין פוסקי זמננו (כששווים בחכמה ובמנין כגון מחלוקת הגרשז"א והגריש"א), (וכשלא מוכרע אצלו איך לפסוק – אם הוא בר הכי), האם הדין הוא שבמחלוקת באיסור דאורייתא חייב להחמיר מדין ספק דאורייתא לחומרא ובמחלוקת בדרבנן יכול להקל מדין ספק דרבנן לקולא, והאם שייך לומר בזה 'אני נוהג להלכה כפוסק פלוני בכל מקום לקולא ולחומרא' וכן להיפך, האם יכול להקל בכל מקום שיש פוסק מוסמך המיקל (וכמבואר ברש"י ר"ה יד, ב שמקולי ב"ש וב"ה הוי רשע רק כשהקולות סותרות זא"ז), או שחייב לפסוק תמיד כאחד מן הפוסקים בכל מקום (ו'עשה לך רב והסתלק מן הספק' מבואר בפיהמ"ש לרמב"ם וברע"ב שעניינו הוא אחר, שבכל ספק שמתעורר אצלו, לא יפסוק לבדו, אלא יתייעץ עם אחרים ויצרף את דעתם).
אודה לציון מקורות.
תשובה:
שלום וברכה
ברור הדבר שככל שיש מחלוקת בין פוסקי זמנינו, ואין איזו הנהגה המקובלת בין התלמידי חכמים, ואין לאותו אדם רב קבוע, אין כל הגיון להקל בענין של דאורייתא רק בגלל שנוח לו ללכת לקולא כמו אותו רב מיקל… גם אם לא נקרא רשע, אבל מה הגיון יש בכך? הרי יש לך ספק מה הדין בזה… אבל אם יש בזה איזו הנהגה מקובלת, ואותו רב שהחמיר הוא אמנם רב ידוע ומפורסם אבל דעתו בענין זה לא התקבלה כל כך בין התלמידי חכמים, נראה שמותר לסמוך בזה על מנהג העולם. לכן, טוב לאדם שיהיה לו רב קבוע, וכך לא יבוא לידי ספק…
כשנחלקו פוסקי זמננו באיסור דאורייתא ואין הנהגה מקובלת כאחד מהם, אלא יש שמחמירים ויש שמקילים, האם ניתן להקל כשהוא נוהג בקביעות כאחד מן הפוסקים הללו, ומה המקור להקל בזה, הלא שני הפוסקים הנחלקים שווים בחכמתם ובגדולתם, ומנין לו להכריע ולנהוג כאחד מהם, לכאורה הוא חייב להחמיר מספק.
עשה לך רב. כאשר לאדם יש רב קבוע הוא לא צריך להתייחס למגוון דעות. מדובר הרי בפוסקי זמנינו, ואם היה יודע בעצמו את הסוגיא גם יכול היה לנהוג כהבנתו אף שהיא פחותה משל אותם פוסקים, ממילא כשיש לו רב זה מצויין.
השאר תגובה