לתרומות לחץ כאן

לכהן כדיין בבית דין רבני או לדון בפניהם

שאלה:

האם מותר לכהן כדיין בבית דין רבני וכן ללכת לדון בפניהם, או שיש בכך משום גזל כיון שביה"ד מחויב לפסוק בחלוקת הרכוש בין בני הזוג בהתאם לחוק יחסי ממון ולא לפי ההלכה, ונמצא שפוסק להוציא מהבעל שלא כדין ואם הבעל מתנגד לתת לאישה יותר מהמגיע לה לפי דין תורה נמצא שגוזלים ממנו, ובכלל, האם אין זה נחשב ערכאות כשיושב לדון בבית דין רבני ממלכתי או כשהולך לדון בפניהם, שהרי כל סמכות בית הדין הרבני לדון הוענקה לו על פי החוק הישראלי לדון בענייני נישואין וגירושין והכרוך בהם, וגם כשהוא פוסק לפי ההלכה הרי זה רק מכוח שכך קובע החוק הישראלי לדון לפי הדין הדתי, וכמו שבית משפט לענייני משפחה פוסק בענייני מעמד אישי לפי המשפט העברי, וכמו שאסור לדון בפני ערכאות של גויים אף כשפוסקים על פי דין תורה.

תשובה:

שלום וברכה

יש לך בשאלתך שתי טעויות: א. לומר שבית הדין מחוייב לפסוק לפי חוק יחסי ממון אינו נכון, אין להם סמכות לדון בכלל בעניני ממון… ועוד לחשוד דייני ישראל שחלילה יפסקו שלא לפי דת ישראל זה ממש חשד שאינו במקומו. ב. ממילא גם להניח שהם פוסקים מכח הסמכות שהוענקה להם זה גם לא נכון, כיון שלא הוענקה להם סמכות…

כאשר בני הזוג רוצים לדון בעניני חלוקת הרכוש בפני בית הדין הם חותמים על סוג של בוררות, ומקבלים על עצמם את הכרעת בית הדין, וזו הסמכות היחידה לבית הדין לדון בכך, וממילא אין בעיה, ודינם בזה ככל בתי הדין הפרטיים.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. שלום וברכה,
    בעניין סמכות בי"ד רבני לדון בענייני חלוקת רכוש ומזונות הכרוכים בתביעת גירושין – ראה סעיף 3 לחוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג-1953 הקובע: "הוגשה לבית דין רבני תביעת גירושין בין יהודים … יהא לבית דין רבני שיפוט יחודי בכל ענין הכרוך בתביעת הגירושין, לרבות מזונות לאשה ולילדי הזוג".
    בעניין הפסיקה בפועל – מעשים שבכל יום הם שביה"ד הרבני דן האם חלוקת הרכוש תואמת את הוראות חוק יחסי ממון וחזקת השיתוף, ובמקרים שהוא פוסק שלא לפי החוק, ראה למשל בג"ץ 3388/15 בו נפסל פסק דין של בית הדין הרבני שקבע חלוקת רכוש שלא על פי הדין האזרחי ושם נאמר כי: "סבורים אנו כי בסופו של יום נפלה שגגה מלפני בית הדין הרבני בשתי דרגותיו. בכגון דא – חלוקת רכוש – יש לילך בדרך המלך *שכבר נוהגים בה בתי הדין מכבר*, קרי, על פי הדין הכללי".
    השאלה היא כמובן מה יעשה דיין ומתדיין כאשר הצדדים דורשים שידונו אותם רק לפי דין תורה, כשכמובן אין גם לחשוד בדייני ישראל ששכרם משולם להם מהמדינה שידונו כנגד האופן בו הוסמכו לדון.
    כמו כן מאחר וכל סמכותם לדון יונקת רק מכח החוק הישראלי, אם כן לכאורה חלילה מדוע גם אין זה כדן לפני ערכאות גם כשפוסקים על פי ההלכה.

  2. אתה מצטט היסטוריה… אחת המהפכות העצובות בתולדות בתי הדין, הוא שבג"ץ שלל מהם לפני שנים מספר את היכולת לדון בדיני ממונות בכלל, ולכן, הם עוסקים בחלוקת רכוש רק על בסיס הסכמת שני הצדדים, וכעין בוררות, באופן זה גם בית המשפט לא יוכל להפוך את הקערה על פיה.

  3. מה ששלל בג"ץ מבתי הדין הרבניים בשנת 2006 בפסק הדין 8638/03 – סימה אמיר נ' בית הדין הרבני הגדול, הוא לדון בהסכמת הצדדים בדיני ממונות שאינם כרוכים בסכסוך גירושין (מלבד צוואות וירושות).
    חלוקת רכוש בין בני זוג הכרוכה בסכסוך גירושין, היתה ועודנה בסמכות בית הדין הרבני (בכפוף למירוץ הסמכויות הידוע), והבעיה היא כאמור שביה"ד מחויב לדון לפי החוק הישראלי ונאסר עליו לדון לפי דין תורה.

  4. אני מודה שאינני בקי בפרטי החוק אבל אני יודע מה נעשה הלכה למעשה, בית הדין אינו פוסק לפי החוק הישראלי אלא מציע הסכם המקובל על שני הצדדים על פי דין תורה, אם צד אחד מסרב בית הדין נמנע מלהכריע בענין זה, ממילא אין בעיה, זה אני יודע בודאות.

  5. שלום לרב המשיב,
    הכותב מייצג שנים רבות בכל ביה"ד האזורי
    בודאי ובודאי שביה"ד דן ללא הסכמת הצדדים לפי חוק יחסי ממון, ומעשים שבכל יום,
    וזו סוגיא התלויה במחלוקת פוסקים האם לחוק יחסי ממון תוקף מנהג מדינה או תנאי כיון שהחוק מתיר לערוך הסכם לפני נישואים ואפילו לאחריהם שיחלק רכוש בכל דרך אחרת ולא עושים כן, ויש מ"ד שהחוק תקף דין תורה, יעויין בשות לב שומע [דיכובסקי ובמשנת אברהם סי' פה ועוד]
    לסיכום העניין, ביה"ד פוסקים מכוח חוק יחסי ממון ולצערינו ולצערם כפופים גם להחלטות בג"צ השונות והמחייבות אחר שביה"ד האזורי דן גם מכח חוק שיפוט ביה"ד הרבניים והינו ערכאה משפטית בנוסף לתוקף ההלכתי ובאמת דייני ישראל הצדיקים מהלכים בין הטיפות דבר יום ביומו על גבול הבלתי אפשרי.
    והדברים פשוטים לעוסקים בתחום

  6. כחלק מהמהלך בין הטיפות בני הזוג חותמים על הסכם בוררות, המאפשר לפסוק על פי כללים אלו, בית הדין אינו כופה פסיקהכזו בלי חתימה מראש על הסכם בוררות, כך על פי הידוע לי.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל