שאלה:
לפי רבינו האר"י בשה"כ (ענין ראש השנה צ:) ודעימיה שזמן אמירת התשליך הוא לפני השקיעה.
האם יש להעדיף ברוב עם מוקדם מאשר מאוחר יותר ביחיד?
ולכאורה יסוד הספק, מאחר וכל דין ברוב עם הוא דווקא כשיש ברכה ואז אחד מברך לכולם ובכך מתקיים ברוב עם ולא כהמון הטועים שכשכולם מברכים יחד, אז יש ברוב עם.
וא"כ לפי"ז אולי כל דין ברוב עם שייך דוקא בברכה או שמא עצם כך שמתקבצים ציבור גדול לאיזו מצוה שהיא יש בזה כבוד גדול למלך וא"כ ש"ד יצטרף לציבור הגדול מוקדם ולא יאמר סמוך לשקיעה ביחיד?
תשובה:
דין ברוב עם מתקיים גם כשכולם מברכים יחד ולאו דוקא כשאחד מוציא את כולם, כך הורה החזון איש, לגבי קריאת המגילה לאלו שקוראים כל אחד בשקט שלא מפסידים בכך את הברוב עם, וכך נראה פשוט גם לענין דין תפילה בציבור ששם נאמר דין זה, אף שבזמנינו כל אחד מתפלל לעצמו.
יש"כ.
אשמח למקור מהחזו"א
או"ח סו"ס קנה.
הדרא קושיא לדוכתא. האם יש עדיפות לברוב עם או ללפני שקיה"ח?
מסתבר שעדיף ברוב עם ככל שזה כבר אחרי פלג המנחה.
לפי המשנ"ב כן לפי רבינ האר"י עוד לא התחיל הזמן אך יל"ע בסוגיא מאחר ואחרי הכל עניין זה יסודו נטוע בקבלה ובים העליון וכו'
שאלה מענינת.
אגב, האם ניתן לומר שכל מה שכתב רבינו האר"י אורחא דמילתא נקט מה שהיו נוהגים אך לא נתכוין לקבוע דין?
יתכן, אינני בקי בעניני קבלה.
השאר תגובה