שאלה:
כל בוקר אני שותה מים לפני ארוחת בוקר (עם פת).
אחרי שאני מסיים את המים אני מברך בורא נפשות.
השאלה שלי היא: אם אני יודע שבסעודה אני יאכל קינוחים שברכתם שהכל, האם כדאי/אפשר לא לברך נפשות על המים ולפטור את הקינוחים מברכה, (כמובן שאני מכוון להוציאם בשעת ברכת ה״שהכל״ הראשונית על המים)
תשובה:
המנהג שאתה עושה לא נכון, אתה בעצם גורם ברכה שאינה צריכה בכך שאתה מברך בורא נפשות לפני שאתה אוכל פת ויכול לפטור את המים בברכת המזון, לכן המנהג הנכון כפי שכתב השו"ע בסי' קעד, לשתות לפני הארוחה רק פחות מרביעית, שאינו חייב ברכה אחרונה, ואז להמשיך לשתות בסעודה ולברך רק ברכת המזון. אם תכוין על הקינוח זה יעזור לך גם לזה.
אני נוהג כך משום שכך קראתי בספר "חיים בריאים כהלכה" של הרב אסחייק.
שם הוא כותב שעל פי דרכי הבריאות יש לשתות 20 דקות לפני אכילה…. האם זה משנה את ההלכה?
כדאי לעשות שינוי מקום בין השתייה לאכילה.
בחזרה לענין של הקינוח,
אם אני מברך שהכל לפני האוכל (שותה פחות מרביעית), זה יכול לפטור את הקינוח (נכון?). (אם הבנתי נכון)
השאלה שלי היא: אם אני לא שותה מים, אלא ניגש להמוציא בלי שתיית מים כלל, האם אז אני צריך לברך על הקינוח?
על פרי או גלידה יש לברך.
השאר תגובה