ראש השנה  – התכלית והמטרה בעבודת היום

בס"ד

מאמר השבוע עוסק בשאלה מהו תפקידנו בימים הקדושים של ראש השנה? על מוטל עלינו להתפלל? ומה תכלית היום הקדוש? מדוע אין כמעט אזכורים לשנה טובה במהלך התפילה? האם מותר לבקש בקשות פרטיות? כיצד מבקשים אותם? ומה הדין שהשנה שהיום הראשון של ראש השנה יוצא בשבת? האם צריך להוסיף את המילים שבת היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא? האם מותר לכל הדעות להתפלל על פרנסתו של  חבר בראש השנה? והאם מותר לבקש להפקד בילדים? בשאלות אלו ועוד יעסוק מאמרנו השבוע.

 

ראש השנה  – התכלית והמטרה בעבודת היום

סדר התפילה בראש השנה

עומדים אנו בפתחו של יום הדין, כאשר גזר דינו האישי של כל אחד מאתנו יקבע בימים אלו, אלו שיזכו לחיים, בריאות, פרנסה טובה, נחת מיוצאי חלציהם, ואלו שיזכו פחות חס ושלום. הדין אינו רק על האדם האישי, אלא גם על המדינות, על כל מדינה נגזר האם יהיה בה שובע או רעב, שלום או מלחמה, וכן הלאה. אין לנו שום סיבה להניח שמה שהיה לנו בשנה שעברה יהיה לנו גם השנה, על הכל יש דיון מחדש, אם נזכה נקבל מעל ומעבר למה שהיה, ומי שחס ושלום זוכה פחות יכול לאבד את מה שבידו.

מטבע הדברים היינו מצפים שהמחזור יעסוק רובו ככולו בתפילה וזעקה שתגזר עלינו שנה טובה, וננצל מכל המקטרגים, או לפחות שיסלחו לנו על כל העבירות או שירבו זכויותינו כרימון וממילא נצא זכאים בדין. אולם בנוסח התפילה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה בתפילת העמידה של ראש השנה אין אזכור לבקשות מעין אלו. רק בתקופת הגאונים תיקנו להוסיף כמה בקשות בכל עשרת ימי תשובה, זכרנו לחיים, מי כמוך זוכר יצוריו לחיים, וכתוב בספר החיים, ובספר חיים, וכשתיקנו הגאונים תוספת לראש השנה 'ובכן תן פחדך' היא כוללת רק בקשות על מלכות שמים. רק לאחר התפילה מבקשים אנו אבינו מלכנו תפילה המיועדת לימי צום וזעקה שבו אנחנו מבקשים על שנה טובה ומבורכת עם פירוט של בקשות שונות מכל תחומי החיים הנצרכים לנו.

והשאלה המתבקשת היא מדוע אין דגש על התפילה והזעקה המתבקשת לשנה טובה, עם כלל הבקשות שעליהם אנחנו מרחיבים באבינו מלכנו.

יתירה מזו גם בפיוטים שתיקנו בתקופת הראשונים מוצאים אנו פה ושם פיוטים המתארים את הדין ואימת הדין, והבולט מכולם הוא תפילת 'ונתנה תוקף קדושת היום', אולם גם בתפילה זו אין אנו מוצאים את הבקשה האישית שאנחנו נהיה בצד הזכות, הפיוט רק מתאר את רגעי האימה שבו כל אחד נידון ומפרט בצורה פרטנית את הדינים הרבים שנידונים כל הברואים באופן אישי והמדינות באופן כללי. ומסיים במילים תשובה תפילה וצדקה מעבירים את רע הגזירה, אך חסר את המשפט הסופי תפילה וזעקה להעביר את רע הגזירה.

צורת התפילה הראויה בראש השנה

בעצם הדברים רמוזים כבר בגמרא (ר"ה טז.) מפורט כיצד נזכה בדין בראש השנה, וכתוב שהקב"ה אמר לישראל, אמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות, מלכיות כדי שתמליכוני עליכם, זכרונות כדי שיעלה זכרונכם לפני לטובה, ובמה בשופר. הרי שהצורה שיעלה זכרוננו לטובה ביום הדין אינה בתפילה ובתחנונים על כך שנזכה בדין, אלא בכך שאנו ממליכים את בורא עולם, וע"י אמירת והדגשת העובדה שבורא עולם זוכר הכל, ואין דבר נעלם מנגד עיניו זוכים אנו שהשופר יפעל שיעלה זכרוננו לטובה, ובכך נזכה בדין.

בזוהר (תיקוני זוהר תיקון ו כב.) הדברים מפורשים יותר, הזוהר מרחיב כי השכינה הקדושה בגלות אסורה בבית הסוהר, ומבאר הזוהר כי הפסוק (שמות ב יב): 'וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ', רומז על עשרת ימי תשובה, שבימים אלו בכח עם ישראל להוציא את השכינה הקדושה ממאסרה, אך במקום לבקש על מלכות שמים עסוקים כולם לבקש ככלבים תן לנו מזונות וסליחה וכפרה וכתבנו לחיים, ושוכחים לבקש את העיקר. הזוהר מבאר שהנהגה זו מקורה מהערב רב, שכל מעשה חסד שהם עושים, הם עושים זאת לטובת עצמם.

האם אנחנו לא מרמים את עצמינו?

אמנם מקובל מרבי ישראל מסלנט (כתבי הסבא מקלם ימים נוראים עמ' קיח), שלא לא ראוי להמנע מלבקש בימי הדין על חיים ומזון, ואדם המבקש רק על מלכות שמים עושה שקר בנפשו, שהרי אם מבקשים ממנו שיתן תרומה קטנה להחזקת תורה, הוא מסרב עקב מצבו הפיננסי, וכאשר הדבר נוגע לראש השנה לפתע הוא מוכן להפקיר את כל עתידו הכלכלי הנגזר בשעות אלו, ולהתרכז רק במלכות שמים, הרי שתפלתו מזוייפת. ולכן למרות שהמבט האמיתי צריך להיות המלכת מלכות שמים, העושה שקר בנפשו ומראה כאילו לא אכפת לו מצבו האישי הוא רק משום שאינו מאמין ומרגיש שבאמת ברגעים אלו האדם נידון, וכל עתידו האישי מונח כעת על כף המאזנים.

אולם רבי ישראל מסלנט עצמו (כוכבי אור מאמר פג) מבאר כי אם האדם יבקש על מלכות שמים וענינים רוחניים יתקשה לחוש בצורה ממשית את אימת הדין, ולכן בראש השנה האדם נידון על הדברים הגשמיים, ומוטל עליו לבקש ולהתחנן לצאת זכאי בדינו. ולאחר שצייר לעצמו היטב את אימת הדין ומרגיש את עוצמת הימים הנוראים, כאשר יגיע יום כיפור יוכל להתעלות עוד יותר ולבקש על הדברים הרוחניים וסליחה ומחילה והצלחה ברוחניות, ובכך יחתם גזר דינו לטובה. ולכן בורא עולם עשה עמנו חסד שקודם האדם נידון בראש השנה כדי שיתעורר לפחד ולבקש על נפשו, ורק אחר כך מגיע יום כיפור, ולאחר שהתרגל האדם לאימת הדין יכול לבקש אף על ענינים רוחניים. אולם מצד שני הרי האדם רוצה שידונו אותו אף על הדברים הגשמיים לאחר שביקש כראוי על הדברים הרוחניים ולאחר שנמחלו לו חטאיו. ולכן הגדיל השם חסדו וביום הכיפורים נחתם אף על הדברים הגשמיים, כך שאם האדם זך ונקי ביום כיפור יכול לשנות לטובה את דינו בראש השנה. [יש להעיר שבזוהר עצמו נזכר רק שהמבקש ביום כיפור בקשה פרטית במקום לבקש על מלכות שמים הרי הוא ככלב עז פנים, אולם המגיד צדק העיר שמדברי הזוהר (במדבר רלא.) נראה שגם בראש השנה אסור. ולדברי רבי ישראל מסלנט אכן בראש השנה על האדם להתחיל מהקל אל הכבד וקודם להמחיש לעצמו את אימת הדין כיצד כל עתידו נתון על כף המאזנים].

אולם המשגיח הגר"א דסלר (מכתב מאליהו ח"ג עמוד 73) כתב, כי הדברים נכונים בדורו של רבי ישראל מסלנט שכשאר התפללו על הצרכים הגשמיים, הלב רעד והאדם התחבר כל כולו לתפילה, אולם בעוונותינו הרבים בדורינו התמעטו הלבבות, וגם בשעה שמתפללים על צרכי הגוף התפילות מחוסרות כוונה כראוי, והאדם קרוב בפיו ורחוק בלבבו מהתפילה, ומעטים חשים באותה תחושה שהם חשים כאשר הם עומדים למשפט בשר ודם. ומכל מקום חייבים אנו להתפלל שלא תתבטל חובת התפילה, ולעורר את הלב ולחבר אותו לתוכן הדברים כפי הכוחות שניתנו לנו בדורנו אנו. ובמצב כזה עדיף כבר לנהל את המחשבות לכיון הרוחני הנעלה יותר.

למענך אלוקים חיים

הגאון רבי אברהם יצחק בלוך (שעורי דעת ח"ב מהד' פלדהיים עמ' קעב) עומד על כך שלכאורה תמוה כיצד קבעו הגאונים את הבקשה הפרטית של זכרנו לחיים דוקא בברכה ראשונה, שבה אסור כל השנה לבקש בקשות פרטיות, ועלינו לפתוח בשלשת הברכות הראשונות בשבחו של מקום, ורק אחר כך לבקש את צרכינו האישיים.

וביאר הגרא"י בלוך שדוקא תיקנו בקשה זו בתוך שבחו של הבורא שבברכה ראשונה, משום שבראש השנה מוטל עלינו לבקש שלא יתנו לנו חיים לתועלתנו האישית, אלא כדי שנוכל לעבוד את השם, בראש השנה בזמן של קבלת מלכות שמים עלינו לתעל גם את הרגשות הבסיסיות הקבועות בנפשו של אדם, הרגש של בקשת חיים, לבקשה לתכלית נעלה ומרוממת של חיים שבהם נוכל לעבוד את הבורא, ולהוסיף עוד כבוד במלכות שמים. ולכן תקנו הגאונים שבעת סדור שבחו של הקב"ה הזוכר חסדי אבות ומביא גואל לבני בניהם, בשעה שמתבונן ומרגיש בקדושת שמו יתברך ומכיר כח מלכותו כשיבא העולם לתקון העתיד, יבקש בקשת זכרנו לחיים, שהרי בלי חיים של שלומי אמוני ישראל לא יתכן להגיע לתכלית של תיקון עולם במלכות שדי, ולכן מבקשים אנו זכרנו לחיים, אולם בקשה זו אינה עבורנו, אינה במידת הערב רב שכל חסד שהם עושים המטרה היא לעצמם, אלא להיפך מבקשים אנו מהבורא חיים לעצמנו למענך אלוקים חיים, כדי שבעזרת החיים נוכל להרבות את כבוד שמך.

וכך כותב המשגיח רבי שלמה וולבה (עלי שור ח"ב עמ' תכ) שרבי ישראל מסלנט היה מאריך מאד בתפילת זכרנו לחיים למענך אלוקים חיים, ואמר שזו תקות אדם בדינו שישתדל לחיות למענך אלוקים חיים.

בצורה דומה קצת כתב קדושת לוי (דברים לראש השנה) שתיקנו בנוסח הבקשה זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, דהיינו לבורא עולם יש תענוג במה שהוא משפיע שפע טובה לברואיו, ולכן מתפללים אנו שנזכה אנו שהבורא ישפיע עלנו טובה כדי שהדברים יביאו תענוג לבורא, וכך הוא כותב כי ראוי לכל אדם מישראל לומר בלבו 'הנני מוכן להתפלל בעד חיים ופרנסה בשביל הבורא ברוך שיהיה לו תענוג מזה שאני מקבל לידי השפע הוא'. וזה כוונת הזוהר שאין לבקש את השפע עבורי, אלא עבור שזהו רצון הבורא.

החתם סופר (תורת משה ימי הרחמים עמ' קנב) מבאר את הפסוק (תהלים כז ד): 'אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֵית ה' כָּל יְמֵי חַיַּי', ולכאורה יש כפל לשון בפסוק, אחת שאלתי – אותה אבקש, אלא מבאר החתם סופר, שדוד המלך אמר לבורא שאמנם יש לו בקשות רבות בקשות אישיות, אולם המטרה והתכלית של כל הבקשות היא כדי שיהיה בידו את האמצעים להגיע למשאלה האחת והיחידה שלו שבתי בבית ה' כל ימי חיי. ובכך מבאר החתם סופר את הזוהר, בודאי על האדם לבקש חיים ופרנסה טובה גם בימים נוראים, וכפי שאכן מבקשים אנו באבינו מלכנו, ובתוספות בשמונה עשרה שתיקנו הגאונים 'זכרנו לחיים', 'וכתוב לחיים טובים' 'בספר חיים ברכה ושלום' ועוד. וכן ניתן לבקש בקשות פרטיות נוספות, אולם כוונת הזוהר כי התכלית והמטרה של בקשות אלו צריכה להיות למען משאלה אחת שאלו יהיו כלים ואמצעים שבעזרת נזכה לשבתי בבית השם כל ימי חיי.

מטרת ראש השנה

אולם בוודאי בין הנוהג לבקש בקשות פרטיות בראש השנה ובין הנוהג להמנע מכך, חייב לזכור שהתפקיד המרכזי שלנו בראש השנה הוא המצוה להמליך את הקב"ה, כפי שאמרו חכמים (ר"ה טז.): 'אמרו לפני בראש השנה מלכויות כדי שתמליכוני עליכם'. הגאון רבי שריה דבלצקי (אני לדודי עמ' צח) עומד על כך, שלמרות שהבריאה התחילה להברא כבר בכ"ה אלול, וראש השנה הוא רק היום השישי לבריאה שבו נברא האדם, יום זה נקבע כתחילת השנה, משום שתכלית העולם הוא מלכות שמים, והאדם הוא היחיד שיכול להמליך את הבורא, הרי שעד שנברא האדם לא היתה חשיבות לבריאה, ורק בראית האדם והאפשרות ליצור מלכות שמים נותנת חשיבות ותכלית לבריאה. ולכן התפקיד ביום זה הוא קבלת מלכות שמים, וההשתוקקות לגילוי כבוד מלכותו יתברך שמו.

ומחסדי השם יתברך שקבע לנו מצוה וחיוב להמליך אותו ביום זה, שהוא יום הדין הנורא, כיון שבעצם זה שהנידון מקבל על עצמו בנפש חפיצה את הדין ואת מלכות שמים, זה עצמו מיקל מעליו את הדין.

האם יש איסור בקשת בקשות פרטיות ככל שבת ויום טוב

והנה בכל שבת ויום טוב ישנו איסור לבקש בקשות פרטיות, וגם כאשר יש חולה שצריך להתפלל עליו, יש להוסיף את המילים 'שבת / יום טוב היא מלזעוק ורפואה קרובה לבא', וכך נהוג כאשר עושים מי שבירך לחולים בשבת ויום טוב לומר בנוסח הנ"ל. אולם המטה אפרים (סי' תקפד סעי' כה) כותב כי בזמן שעושים מי שבירך ומתפללים על חולה בראש השנה אף שחל בשבת, אין צריך לומר נוסח זה כי ימים אלו הם ימי דין ונועדו לתפילה ותחנונים. וכן הורה החזון איש (הו"ד באורחות רבינו ח"ב עמ' קפא) כי מותר לבקש בקשות פרטיות בראש השנה, כיון שכל היום נקבע לבקשות ותפילות. וכן כתב שמירת שבת כהלכתה (פ"מ סעי' נט). בתורת המנהגים (שונה הלכות סי' תקפב אות ז) ביאר בשם הגר"ח קנייבסקי שכיון שהוא יום הדין וכל עתידנו מונח על כף המאזנים, כולנו נחשבים כחולה שיש בו סכנה שמותר להתפלל עליו אף בשבת.

למעשה האם מותר לבקש בקשות פרטיות?

הגרש"ז אויערבך (הליכות שלמה מועדי השנה ר"ה פ”א הט”ו) סובר שמותר להוסיף בקשות אישיות אף בראש השנה שחל בשבת, אולם היה מנחה את תלמידיו להמנע מכך אף ביום חול, ולבקש רק על מלכות שמים, כיון שזו תכליתו ומטרתו של היום הקדוש. תלמידו הגר"א נבנצל (ירושלים במועדיה ירח האיתנים עמ' קצ) כותב שגם הרוצה לנהוג ע"פ הזוהר די בכך שהוא נמנע מלבקש בפיו בקשות אישיות, אך מותר לכל הדעות להתפלל בליבו בקשות אישיות בלי להוציא את המילים מהפה.

הגר"מ גרוס (אגרתא דחדוותא אגרת קלה אות כא) מוסיף, שכל זה אמור כלפי בקשות אישיות שלו, אבל כשאדם מתפלל ומבקש בקשות אישיות גשמיות על אחרים לכל הדעות מותר וראוי לבקש בראש השנה. ואדרבה זכות היא ביום הדין בכך שנושא בעול עם חבירו.

תפילה על ילדים

הגר"מ גרוס (אגרתא דחדוותא אגרת קלה אות כא) כתב שמותר וראוי להתפלל שיוולדו לו בנים בראש השנה, כיון שזה זמן המסוגל לפקידה, כפי שמבואר בגמרא (יבמות סד:) ששרה אמנו, רחל אמנו וחנה נפקדו בראש השנה, והדבר ראוי בין לאדם שטרם נפקד בזרע של קיימא, ובין באדם שיש לו כבר ילדים, כיון שזה חלק ממלכות שמים שיזכה להעמיד עוד בנים ובנות עבדי ה' העושים רצון קונם.

סיכום

הגאון רבי שריה דבלצקי (אני לדודי עמ' צח) כותב, כי מתחילה אנשי כנסת הגדולה תיקנו את נוסח התפילה ללא שום בקשה אישית רק על מלכות שמים, אך כשנתמעטו הדורות וראו חכמים שכבר לא יכולים לעמוד במדרגה גבוהה גבוהה כזו, שתהיה כל מגמתינו ובקשותינו רק על כבוד שם מלכותו יתברך שמו, ולהשליך כל צרכינו ובקשתינו הפרטיים מאחר גוונו, אז תיקנו רבנן סבוראי גם את הנוסחאות של זכרנו לחים ועוד. אולם עדיין הזהירו גדולי הדורות (פלא יועץ ערך ראש השנה; הגר"ח מוואלז'ין דרשה לסליחות; מהר"ח פלאג'י מועד לכל חי סי' יג סעי' יד-טו) להזהר שלא לבקש מעבר לכך מחמת דברי הזוהר. אולם בדורות האחרונים עמדו על כך רבי ישראל מסלנט ואחרים שהאדם עושה שקר בנפשו אם מתעלם מצרכי עצמו, ומבקש רק על מלכות שמים. וכן הורה החזון איש לבקש בקשות פרטיות אף בראש השנה שחל בשבת. אמנם הרב דסלר העיר שכל זה באדם שאכן יש לפניו אימת הדין, והוא מסוגל בקלות לצייר לעצמו את המשפט, ולאדם כזה עדיף קודם להתחבר לאימת הדין ע"י הרגשה שכל עתידו על כף המאזנים. אולם אדם שמרגיש שקשה לו להרגיש בחוש הרגשות אלו, והוא יכול באותו מידה לעורר בעצמו שבאמת הפנימית שלו הוא מוכן לותר על הכל למען מלכות שמים, עדיף שינתב את הרגשותיו ויעורר כך את ליבו. וכן הורה רבי שלמה זלמן אויערבך שמותר לבקש בקשות פרטיות אך הנחה את תלמידיו להמנע מכך ולהתמקד רק במלכות שמים.

ולכן למעשה כל אדם יכול להחליט לפי טבעו האם לבקש בקשות פרטיות בימים אלו, או להתמקד רק במלכות שמים. אולם עלינו לזכור כי עיקר מטרת הימים הללו הוא להרבות מלכות שמים, ושנזכה גם אנחנו להיות חלק מהמהלך, ועיקר הדין בימים אלו עד כמה האדם יכול להביא תועלת למהלך הכללי של בריאת העולם בריבוי כבוד שמים. ולכן גם את הבקשות הפרטיות יש להדגיש אותם שהם יהיו למענך אלוקים חיים.

ויהי רצון שנזכה כולנו לשנה טובה ומבורכת שנה שבה נתעלה בעבודת השם ונזכה להרבות כבוד שמים.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *