שאלה:
ילדה בת עשרים ושתים. שער ארוך מפוזר. לא מוכנה לאסוף לפוני בטענה שאנחנו ליטאים ורק החסידים מקפידות על זה.
מה עושים? בנתיים גיליתי דעתי פעם או שנים אך לא מעבר לכך. פשוט התעלמתי. האם להמשיך להתעלם? ולעצם העניין האם זה חובה? שמעתי שזה כלול בכיסוי ראש שלנשואות זה מטפחת או פאה ולבחורות זאת צמה.
תשובה:
אינני יודע במה מדובר, כדאי להסביר לילדה שמאוד חשוב להקפיד על המ שמקובל בסמינרים של בית יעקב כצנוע, זו הדרך שלנו לדעת שאנחנו בדרך הנכונה. זה לא קשור לכיסוי ראש לנשים נשואות ובודאי לא צריך צמה אפשר גם קוקו, וכאשר השיער לא ארוך אפשר לפעמים פזור, כדאי להתייעץ עם מורה בבית יעקב ספציפית יותר.
שנה טובה.
לגבי המקובל בסמינרים, וההשפעה של המראה החיצוני על היראת שמים, זה ענין בפני עצמו, ואני לא מתערב בזה. אכן יש ענין ללכת כפי "המקובל", כי לפעמים שיער פזור, אם אינו מקובל, יכול להוביל למראה כללי שאינו צנוע, או יתירה מכך, לקלקול גמור.
ולהבנתי, בתי הספר והסמינרים אסרו שיער פזור, כדי להימנע מעימות עם הבנות, שכל יום יבואו בתסרוקת אחרת, ויצטרכו לדון מה מותר ומה אסור, מה חריג ומה מקובל.
אבל מבחינה הלכתית יש לדעת שאין שום איסור הלכתי לבנות רווקות ללכת בשיער פזור, וזו חומרא של המג"א (שכתב זאת כפשרה, בגלל הסתירה בדברי השו"ע), אבל רוב האחרונים חלקו עליו בענין זה והתירו, והביאם הגאון רבי עובדיה יוסף זצ"ל בשו"ת יביע אומר (חלק ד' אה"ע סי' ג'), שהעתיק את דברי המג"א וכתב ע"ז: "אולם בשיטה מקובצת (כתובות טו:) בד"ה וראשה פרוע, כתב וזה לשונו, פירוש: מגולה, וכך היו נוהגין לבתולה ולא לאלמנה. והא דאמרינן לקמן (ע"ב) ופרע את ראש האשה, מכאן אזהרה לבנות ישראל שלא יצאו בפירוע ראש, י"ל דבנשואות קא מיירי. מליקוטי הגאונים. ע"כ. ומוכח דבתולה שריא לילך בפירוע ראש אף בשערות סתורות, דבכל גוונא קאמר. ורק החילוק הוא בין בתולה לנשואה. וכ"כ המחצית השקל באו"ח שם, שהמנהג שהבתולות יוצאות לרה"ר בשערות סתורות מקליעתן. וכ"כ המגן גיבורים. וכן ראיתי להישועות יעקב באה"ע (סי' כ"א), שכתב להוכיח במישור מדעת השטמ"ק שאין חילוק בין סתורות לקלועות, ושאף שהמג"א כתב לאסור בסתורות, העולם נהגו להקל ויש להן ע"מ שיסמוכו. ע"ש. ופוק חזי מאי עמא דבר, שאפי' אצל החרדים לדבר ה' הבתולות הולכות בפרוע ראש ובשערות סתורות. ולכאורה י"ל שאף המג"א יודה להקל במקום שנהגו היתר בדבר".
השאר תגובה