שאלה:
מי שיכול לא ללכת לישון בר"ה בצהרים אחרי חצות, אך בהכרח זה יפגע קצת בתפילת מנחה וערבית, כלומר יוכל לכוון, אבל שהוא עייף הרגש שלו פחות חזק והכוונה פחות טובה. מאידך אם הולך לישון יש גם את הבעיה של מאן דדמיך בריש שתא [שזה אמנם יותר קל אחרי חצות] וגם מפסיד שעות של לימוד תורה בראש השנה. בעיה נוספת שגם לא נרדם בקלות, כך שלא מדובר על "לחטוף" שינה של 20 דק' וכד', אלא על כניסה למיטה של בערך שעתיים…מאידך כשעייף, גם הלימוד לא משהו…
תשובה:
אני חושב שאם כוונתו לשם שמים וזה מה שיועיל לו לעבודת ה', יש להקל לישון אחר חצות.
שנה טובה ומבורכת.