שאלה:
שלום וברכה לרבנים.
רציתי לשאול, שמי יהושע והפסוק שאני אומר בסיום שמו"ע הינו "יחוס על דל ואביון ונפשות אביונים יושיע". רציתי לשאול האם יש ענין או עדיפות לפסוק שמוזכר בו השם יהושע על פני הפסוק הנ"ל שרק מתחיל באות ראשונה ומסיים באות האחרונה? או שאין נפק"מ? כי סברתי להחליף לפסוק כאמור (לצורך הענין, מצאתי פסוק "ויצו יהושע את שוטרי העם לאמר" שכאמור לא מתחיל באות י ולא מסתיים באות ע אך הינו מכיל את השם המלא) האם באמת ובתמים יש בכך עדיפות? יצוין שבעבר התחברתי לתוכן של הפסוק – הבקשה שבה. שאני דל ואביון ושיחוס הבורא עלי ויושיע את נפשי, בעוד שהפסוק המוצע הינו יותר "אינפורמציה" אם מותר לקרוא כך לפסוקי התנ"ך.
תשובה:
שלום וברכה
הפסוק שאתה אומר מצויין, לא הייתי משנה.
בהצלחה
מקורות
שו"ת יביא אומר חלק ט' אורח חיים סי' יג
"ענין מה שנהגו לומר פסוק הפותח וחותם בשמו קודם פסוק יהיו לרצון האחרון, שנזכר דבר זה בתוך פירוש רש"י (מיכה ו. ט) "ותושיה יראה שמך, מכאן שכל מי שאומר בכל יום מקרא שמתחיל ומסיים כמו שמתחיל ומסיים שמו, התורה מצילתו מגהינם". וכ"כ בקיצור של"ה (בסוף הספר, תיקון חיבוט הקבר) בשם ספר הכוונות, שהרשעים אינם יודעים שמם בקבר, ומכים אותם מכות אכזריות, ומי שאומר הפסוק המתחיל בתחלת האות הראשון משמו, ומסיים בסוף האות האחרון משמו, דהיינו אותו השם שעולה עמו לספר תורה שהוא בלשון הקודש, סגולה היא שלא ישכח שמו. (וכתוב שם כמה פסוקים שונים לשמות האדם. ע"ש). וכן הובא בספר יפה ללב ח"א (בקונטרס יושר לבב סימן קכב סק"ג). וכ"כ בסידור נהורא השלם. גם האליה רבה (סימן קכב סק"ג) כתב, טוב לומר פסוק מן המקרא שמתחיל ומסיים בשמו קודם שיאמר יהיו לרצון."
