ספק בפרעון הלוואה

שאלה:

שלו' וברכה לרב,

נשאלתי בטלפון אם ברצוני לתת תרומה/צדקה למוסד מסוים ומאחר שבאותו
רגע היה ניתן לבצע זאת רק בכרטיס אשראי ולא היה כזה ברשותי, אזי בקשתי מבן משפחתי שיתן לי את כרטיס האשראי שלו על מנת שאשלם את התרומה ואחר כך אחזיר לו את כסף במזומן. כל הענין היה לפני אולי קצת יותר מחודש.

בעז"ה משתדל אני שתמיד אחזיר ואשלם חוב שעלי כמה שיותר מהר בכדי שלא אשכח את הדבר, והיום כשלפתע בשיחה עם בן משפחתי נזכרנו במוסד הנ"ל משום מה לא זכרתי בוודאות אם החזרתי לו את ההלוואה.

שאלתי אותו האם החזרתי לו את ההלוואה וגם הוא לא ידע להשיב אם כן או לא. יש לציי'ן שבמקרים דומים בעבר הוא סמך וסומך עלי שאחזיר לו את הכסף לתיקו מבלי שיהיה נוכח ואני רק מודיע לו שהחזרתי את הכסף.
והפעם כאמור איני בטוח.

מה בבקשה הדין במקרה זה?
והאם מבחינתי יצאתי ידי חובת הצדקה אל המוסד יהיה הדין אשר יהיה?

בברכה,

תשובה:

שלום וברכה,

אם הלווה מסופק אם פרע את החוב, והמלווה אינו תובעו בברי שלא פרע, פטור הלווה. ואם בא לצי"ש חייב לשלם. אולם החיוב לצאת יד"ש במקרה זה הוא מדת חסידות, ובשונה מגרמא בזקין שחייב מדינא לצאת ידי שמים.

בהצלחה. 

מקורות:

איני יודע אם פרעתיך, ואין כאן תובע שתובעו בברי, ולכן פטור מעיקר הדין. כמבואר בשו"ע חו"מ סימן עה סעף י.

אלא שבכל איני יודע אם פרעתיך ואין הלה תובעו אם רצה לצאת ידי שמים חייב לשלם. אולם בספר שערי יושר פרק ה סימן טז כתב שהדין של לצי"ש באיני יודע אם פרעתיך, שונה מכל חיוב לצי"ש בדיני ממונות. שבכל דיני ממונות חייב לשלם, אלא שאין בי"ד יורדים לנכסיו. ואילו כאן אין עליו חיוב תשלומים כלל, כיון שהוא מוחזק, ואין מוציאים ממון מספק מיד המוחזק. אלא שאם אינו רוצה להסתמך על המוחזקות שלו יצטרך לשלם. וכן כתב בש"ך סימן פח ס"ק לו שלצי"ש שהוזכר כאן הוא מדת חסידות, ואפשר שכוונתו לדברי השערי יושר.

ראה ט"ז (שם) שכתב שאם שניהם ספק והתובע לא נזכר מההלוואה אין גם חיוב לצאת ידי שמים. ולפ"ז במקרה הנ"ל אינו חייב אף לצי"ש. אולם החזו"א חולק על דבריו.

הצטרף לדיון

תגובה 1

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל