שאלה:
מה פירוש הפסוק "גם תנים חלצו שד הניקו גוריהן בת עמי לאכזר כיענים במדבר" כיצד ניתן בכלל לעשות משוואה זאת? וכי כיצד יכול היה ירמיהו הנביא לבוא בטענה על התאכזרות כביכול של ההורים שהתאכזרו על הילדים כשמדובר הרי בתקופה קשה של חוסר אוכל ועם כל הרצון הטוב פשוט לא היה מה לתת וכפי שרש"י מביא על המקום שהיה את הענין של חייך קודמין?
תשובה:
שלום וברכה
בשפתי כהן ויקרא יא טז מבאר את הדימוי בת עמי לאכזר כיענים במדבר, שמתאכזרת עליהם במקום שלא נמצא שום דבר אפילו עשב זהו במדבר לדבריו הדימוי נוגע בנקודה זו שהיענה גם היא פועלת במצב של חסר.
אולם ברור הדבר שאין הכוונה לתאר ולהעצים חלילה מידות רעות בעם ישראל, אלא את מצב החורבן הנורא והרעב המזעזע שגרם לאמהות לעמוד ולבחור בחייהן שלהן או חיי ילדיהן, אבל התוצאה המעשית של חורבן זה היתה שנאלצו להתאכזר לילדיהן ולהימנע משמיעת זעקתם כדי לחיות וזה נורא.
אמנם ישנו עוד פירוש מובא של האלשיך "ובת עמי המניקת, לאכזר האויב צועקת יושיענה מהם כצעקת יענים במדבר, באופן שדבק לשון יונק אל חכו בצמא, כי אמותם תחיינה בחלב דדיהן את התנינים הארסיים, ופרי בטנם ימותו בצמא עד דבק לשונו אל חכו:" וכלומר בת עמי האימהות צעקו וקראו לאכזר ולא הפכו לאכזר, הם צעקו לאויב האכזר שיושיע אותם כמו שצועק יען במדבר מגודל הצמא שלו.
שנזכה לגאולה שלמה.
