דיני התרת נדרים

שאלה:

שבוע טוב ומבורך לכבוד הרב,
אבקש לשאול בבקשה: א. האם השלושה שבאים לפניהם להתיר את הנדר צריכים להיות בקיאים בהלכות נדרים בפרט או יכולים להיות גם הדיוטות?

ב. עלתה השאלה מה הדין לגבי נשוי שנהג בטבילת עזרא ללא קבלתה באמירה בפה, אלא פשוט החל לנהוג בה ועתה מחמת קושי מסוים רוצה להפסיקה, ומעתה והלאה במקום טבילה לבצע שפיכת תשעה קבין או ארבעים פעמים נטילת ידיי'ם עם הכוונה שמובאת בספרים, האם הוא צריך התרה על דבר כזה.
ניסינו לברר הדבר ובספר "כל נדרי" בפרקים עב ועג בהלכות שמדברות על מנהגים והנהגות שנהג בהם, הופתענו לראות שיש חילוקי דעות בין הפוסקים בדבר, יש כאלה שאומרים שאפשר להתיר ויש כאלה שאומרים שאי אפשר להתיר ורצינו לשאול מה בד"כ נוהגים להורות למעשה?

בברכה,

תשובה:

בית הדין להתרת נדרים מספיק שיהיו כאלו שכאשר מסבירים להם הם מבינים, ושידעו כיצד לעשות פתח להתרה.

מי שעשה מודעה בעבר ראש השנה על ההנהגות שיהיו בלי נדר, מעיקר הדין אינו צריך התרה, ולכן בודאי אם יעשה התרה זה מועיל ויכול לסמוך על כך בשופי.

ראה כאן מאמרו המצויין של ידידי הרב יעקב שמשון שפירא בענין זה.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. תודה רבה הרב על המענה וההפניה למאמר של הרב שפירא. מצוין כדברי הרב.
    בשאלתי לא ציינתי זאת אך אני מבין מדבריך הרב ומתשובת הרב לשאלת המגיב יעקב בסוף המאמר אליו הופנתי, שהתשובה שניתנה על ידך היא נכונה גם למצב כשהתחיל לנהוג בטבילת עזרא זכר את מודעתו בערב ראש השנה?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל