שאלה:
שלום לכבוד הרב!
בספר "אפיקי מים" של הרב משה פנירי שליט"א פרק טו סעיף ט' הוא כותב:
"במכירת קרקעות ונכסי דלא ניידי מותר להוסיף במחיר בעבור המתנת המעות אפילו הוספה הניכרת,ובלבד שלא ינקב בשני מחירים אחד למזומן ואחד לאשראי" יש לי מספר שאלות על הסעיף.
1.בביאור הקצר שיש לסעיף כתוב בספר שהמגיד משנה בשם הרמב"ם כתב "שגם הוא יודה שקרקעות מותר למוכרם בהמתנה בדרך האמורה משום שאין הריבית ניכר בו שהרי אין כיוצא בו נמכר בשוק" לא הבנתי מה הכוונה שהריבית לא ניכר בו שהרי אין כיוצא בו בשוק ? האם זה בגלל שכל קרקע היא שטח בפני עצמו ואין עוד שטח בדיוק כמוהו? ואיך הריבית לא ניכרת בו? האם זה כי הריבית מתגמדת במחירה לעומת כל מחיר השטח?
2. כתוב בביאור הקצר שאין אונאה בקרקעות , מה הכוונה שאין אונאה בקרקעות? למה אין אונאה בקרקעות?
3. ועוד הוא כותב בביאור קצר בשם הרי"ף והרמב"ם שכל זה מותר כשלא פירש (אני מניח זה שייך לגבי להגיד שני מחירים אחד במזומח ואחד באשראי) השאלה איך זה מעשי שבזמן משא ומתן על קרקעות לא מפרשים מספר מחירים כי הרי לפעמים תוך משא ומתן אפשר שהמחיר הרגיל ישתנה ושוב הבן אדם ידע כמה זה במזומן וכמה זה באשראי?
תודה מראש לכבוד הרב
תשובה:
שלום וברכה,
1. אין כמותה נמכר בשוק, הכוונה שלכל קרקע יש יחודיות מסוימת, ואין עוד קרקע כזו בעולם מבחינת מיקום, עיר, טיב ועוד.
2. אין אונאה בקרקעות פירושו שאם מכר את הקרקע במחיר זול מהערך האמיתי, או מכר במחיר יקר יותר מהערך שלה, אין דין אונאה ואין המוכר או הרונה יכולים לדרוש להחזיר את האונאה או לבטל את המקח. הטעם שאין אונאה לקרקעות משום שהתורה מיעטה קרקעות מאונאה.
3. אם מפרש לו שאם תשלום מזומן המחיר כו"כ, ואם באשראי המחיר כו"כ – אסור.
בהצלחה.
