שאלה:
שלום הרב
בראש השנה מתבטלים כל הנדרים?
ואיך בהתרת נדרים אומרים כל נדר שאנדור, כי עכשיו אפשר לנדור נדרים לשוא?
תשובה:
שלום וברכה
התרת נדרים שעושים בבית הכנסת בערב ראש השנה [נדרים לא מתבטלים בראש השנה כמובן… רק אם עושים התרת נדרים] מועילה רק לנדרים שלא זוכרים אותם, נדר שזוכרים אותו עכשיו, יש לפרטו לפני הרבנים המתירים. אשה שלא עושה התרת נדרים בערב ראש השנה, יכולה לסמוך לגבי אותם נדרים נשכחים, על אמירת כל נדרי בליל יום כיפור בבית הכנסת, שאך היא ענינה התרת נדרים. מה שאומרים מה שאנדור עוד אינו מתיר לנדור, אדרבה, אדם שנדר וזכר באותה שעה שעשה התרת נדרים, ואף על פי כן נדר, הוא בעצם ביטל הכרזה זו של ערב ראש השנה ונדרו קיים, וגם לגבי אדם שלא זכר, מדרבנן נדרו קיים וחייב התרה, הודעה זו מועילה בעיקר לגבי קבלות טובות שאדם נהג בהם במשך השנה ושכח להתנות שיהיה בלי נדר.
שנה טובה ומבורכת.
מקורות:
ראה שו”ת מהר”י ויל סי’ ב שלא ראינו לרבנן קשישאי שסמכו על המודעא, וכ”כ בשו”ת מהרי”ט ח”א סי’ נג ומשום הטעם האמור. בערוך השולחן סי’ ריא סעי’ י החמיר בזה עוד יותר, ואמר שמודעא מועילה רק כשהיא נאמרת על פי החלטת אדם פרטי,] אבל אמירת כל נדרי או כל דבר שאדם עושה ציבורי אינה מועילה, משום שגדר המודעא היא שאחרי שאדם גילה דעתו שאינו מעונין בקיומו של הנדר נחשב כל נדר כנדרי שגגות ואינו כלום. אבל אם אמר את המודעא כחלק ממנה מקובל ללא כונה יתירה, אין בכך כדי לגלות על דעתו ואפילו בדיעבד גדול אינו רשאי לסמוך עליה. על כך שלענין מנהג טוב ניתן לסמוך על כך, ראה שלמת חיים לגרח”י זוננפלד סי’ תסז.
כמו כן, החמירו חכמי הדורות שלא יסמכו על מודעה זו כדי שלא יבואו להקל ראש בנדרים. ראה שו"ע ונו"כ סי' ריא סעי' ב.
