לתרומות לחץ כאן

השלכת פירורי לחם לאשפה

שאלה:

מה שנאמר שאם לא מקפידים על פרורי הלחם שיאספו שלא בביזיון יכולים להגיע לעניות,
איך צריך לנהוג בפרורים המועטים שנשארים לאחר ארוחה עם לחם, ולפעמים יש הרבה פרורים כמו בחלה נניח, אך מדובר על פרורים(רבים,אבל פרורים)ולא על פרוסה.
1) איך נוהגים בהם כדי לא להגיע לעניות?
2)על איזה עוד דברים ממה שזכור לכם כעת, חוץ מנטילת ידיים, נאמר עליהם שהעושה אותם יכול להגיע לעניות?

תשובה:

שלום רב

פירורים קטנים שנופלים בשעת האכילה אין בהם כל חשיבות ולא צריך להזהר ולאסוף. באופן עקרוני איסור בל תשחית אמור דוקא בכזית, פחות מכזית אין בו חשיבות, לכתחילה בפת כיון שביזוי הפת קשה לעניות נהגו להחמיר גם בפחות מכזית, אבל לא בפירורים קטנים שהם לא נחשבים לכלום. צריך לזכור את לשון הרמב”ם (מלכים פ”ו ה”י): “ומאבד מאכלות דרך השחתה עובר בלא תשחית”, כלומר האיסור הוא כאשר אדם מתנהג באופן המתפרש כהשחתה, לא בדרך נורמלית של אכילה. כמו כן כתב במשנה ברורה בס’ קפ ס”ק י, שבפחות מכזית כל האיסור הוא לבזות את הפת, להשליכה למקום דריסת רגלי בני אדם וכדומה, אבל כשההנהגה אינה מתפרשת כבזיון אין חשש. [אף שבגמרא בחולין קה ב נראה שיש מעלה להדר בזה גם בפירורים קטנים].

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל