כתובה שנחתמה כמה דקות לפני השקיעה והחופה לאחר צאה"כ

שאלה:

שלום כבוד הרב
השתתפתי בחתונה ספרדי שבה היה צפוי שהתקיימו הקידושין והנישואין לפני השקיע. אולם היו עיכובים וכשבע דקות לפני השקיע החליט הרב מסדר קידושין להחתים את הכתובה על ידי החתן והעדים עם קינן סודר..תאריך הכתובה הוא י"ג באלול. הקידושין התקיימו בבין השמשות והנישואין והשבע ברכות תחת החופה אחרי צאת הכוכבים (י"ד באלול)
1- האם הכל עשו כדין
2- האם השבע ברכות תחת החופה שייכות ליום י"ג אלול ואז השבע הברכות אחרות יסתיימו ביום י"ט באלול או כ' באלול?
תודה רבה

תשובה:

שלום רב,

1. אין בעיה שהכתובה נכתבה בתאריך של יום האתמול והחופה נעשית בשקיעה. כל עוד שנעשה קנין ונחתמה ביום של הכתיבה (העיקר הוא החתימה). וראה במקורות.

2. מאחר שהנישואין עצמן נערכו בי"ד אלול יש למנות את ימי השבע ברכות מיום זה. 

מקורות:

הכתובה חלה עם חתימת העדים, זה כלל לא משנה אם מסירת הכתובה ליד האשה היה באותו יום או למחרת, שהרי אנו פוסקים עדיו בחתומיו זכין לו (בבא מציעא יג,א) ולכן מיד עם חתימת העדים חל חיוב הכתובה, שבעצם הינו שטר התחייבות.

אלא שהגרש"ז אויערבך זצ"ל העיר (בהסכמתו לספר סדר כתובה כהלכתה להגרש"א שטרן שליט"א) כי מאחר שהעדים החתומים מעידים שהבעל אמר לה "והוות לי לאינתו" כלומר, הם מעידים שהוא אמר הרי את מקודשת לי, כן צריך להקפיד שהקידושין יערכו שאותו יום שבו מצויין תאריך הכתובה כדי שלא יהיה כאן שקר.

אלא שעצם הערתו של הגרש"ז צריכה עיון, שהרי כל השטרות כותבים בצורה זו, והסיבה שאין אנו חוששים שזה נמסר בזמן אחר הוא בגלל שאין נפק"מ אם זה נמסר אח"כ (כי ההתחייבות היא מרגע חתימת העדים) או בגט משום הסברא שאין אדם מקדים פורענות לעצמו, ראה ברשב"ם ב"ב לה,ב לגבי שני שטרות היוצאים ביום אחד, ובנתיבות המשפט (סי' כח ס"ק ז'). זאת אומרת שעדות העדים הינה רק דעת המתחייב, ואין כאן המקום להאריך בכל זה.

עי' גם בפסקי דין ירושלים (ח"ד עמ' רצה) שהעיד הג"ר ברוך יצחק לוין כי היה מעשה לפני הגרא"ז מלצר וחתנו הגר"א קוטלר ואמרו שאין צורך להקפיד על כך.

ומצאתי בהפלאה בחידושיו לאבן העזר (סי' סו) שכתב בדיוק כפי הערתו של הגרש"ז: "ואפשר לומר דהטעם דאין חותמים קודם דלכתחילה חיישינן למחזי כשיקרא דא"כ איך יחתמו על לשון הכתובה שכתוב בה דאמר הוי לי לאנתו דהיינו לשון הקידושין".

נקודה נוספת כתב בשו"ת אגרות משה (אבה"ע ח"ד סי' ק' וסי' קה) כי היום שהקידושין נעשים רק תחת החופה, כתובה שנכתבה לפני הקידושין לא תופסת (אם נכתב תאריך לכתובה לפני השקיעה והקידושין נעשו בלילה). ודייק כך מלשון התוס' (ב"מ ז,ב ד"ה בזמן). שכתבו כי אם נכתב הכתובה "קודם האירוסין ליכא למיחש אכתב לה", כלומר, אין לחשוש שמא נכתב עוד לפני הקידושין. ומכאן הסיק האגרות משה כי אם זה נכתב קודם הקידושין למרות שאנו פוסקים עדיו בחתומיו זכין לו, לא תופס חיוב הכתובה. אולם גם בזה יש הרבה שפיקפקו, שכוונת התוס' כי שאכן יכול לכתוב כך, אלא שאין אנו חוששים שעשה כן. ראה עוד בקובץ בית אהרן וישראל (נה, וכן בקובץ נח).

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל